¹And the passover and the unleavened food were after two days, and the chief priests and the scribes were seeking how, by guile, having taken hold of him, they might kill him;

¹ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

²and they said, `Not in the feast, lest there shall be a tumult of the people.`

²ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

³And he, being in Bethany, in the house of Simon the leper, at his reclining (at meat), there came a woman having an alabaster box of ointment, of spikenard, very precious, and having broken the alabaster box, did pour on his head;

³ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃

⁴and there were certain much displeased within themselves, and saying, `For what hath this waste of the ointment been made?

⁴ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃

⁵for this could have been sold for more than three hundred denaries, and given to the poor;` and they were murmuring at her.

⁵כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃

⁶And Jesus said, `Let her alone; why are ye giving her trouble? a good work she wrought on me;

⁶ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

⁷for the poor always ye have with you, and whenever ye may will ye are able to do them good, but me ye have not always;

⁷כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

⁸what she could she did, she anticipated to anoint my body for the embalming.

⁸את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃

⁹Verily I say to you, wherever this good news may be proclaimed in the whole world, what also this woman did shall be spoken of — for a memorial of her.`

⁹אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

¹⁰And Judas the Iscariot, one of the twelve, went away unto the chief priests that he might deliver him up to them,

¹⁰ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃

¹¹and having heard, they were glad, and promised to give him money, and he was seeking how, conveniently, he might deliver him up.

¹¹והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

¹²And the first day of the unleavened food, when they were killing the passover, his disciples say to him, `Where wilt thou, [that,] having gone, we may prepare, that thou mayest eat the passover?`

¹²ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃

¹³And he sendeth forth two of his disciples, and saith to them, `Go ye away to the city, and there shall meet you a man bearing a pitcher of water, follow him;

¹³וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃

¹⁴and wherever he may go in, say ye to the master of the house — The Teacher saith, Where is the guest-chamber, where the passover, with my disciples, I may eat?

¹⁴ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

¹⁵and he will shew you a large upper room, furnished, prepared — there make ready for us.`

¹⁵והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃

¹⁶And his disciples went forth, and came to the city, and found as he said to them, and they made ready the passover.

¹⁶ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

¹⁷And evening having come, he cometh with the twelve,

¹⁷ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃

¹⁸and as they are reclining, and eating, Jesus said, `Verily I say to you — one of you, who is eating with me — shall deliver me up.`

¹⁸ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃

¹⁹And they began to be sorrowful, and to say to him, one by one, `Is it I?` and another, `Is it I?`

¹⁹ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃

²⁰And he answering said to them, `One of the twelve who is dipping with me in the dish;

²⁰ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃

²¹the Son of Man doth indeed go, as it hath been written concerning him, but wo to that man through whom the Son of Man is delivered up; good were it to him if that man had not been born.`

²¹הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

²²And as they are eating, Jesus having taken bread, having blessed, brake, and gave to them, and said, `Take, eat; this is my body.`

²²ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃

²³And having taken the cup, having given thanks, he gave to them, and they drank of it — all;

²³ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

²⁴and he said to them, `This is my blood of the new covenant, which for many is being poured out;

²⁴ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃

²⁵verily I say to you, that no more may I drink of the produce of the vine till that day when I may drink it new in the reign of God.`

²⁵אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

²⁶And having sung an hymn, they went forth to the mount of the Olives,

²⁶ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

²⁷and Jesus saith to them — `All ye shall be stumbled at me this night, because it hath been written, I will smite the shepherd, and the sheep shall be scattered abroad,

²⁷ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

²⁸but after my having risen I will go before you to Galilee.`

²⁸ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃

²⁹And Peter said to him, `And if all shall be stumbled, yet not I;`

²⁹ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃

³⁰And Jesus said to him, `Verily I say to thee, that to-day, this night, before a cock shall crow twice, thrice thou shalt deny me.`

³⁰ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃

³¹And he spake the more vehemently, `If it may be necessary for me to die with thee — I will in nowise deny thee;` and in like manner also said they all.

³¹והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

³²And they come to a spot, the name of which [is] Gethsemane, and he saith to his disciples, `Sit ye here till I may pray;`

³²ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃

³³and he taketh Peter, and James, and John with him, and began to be amazed, and to be very heavy,

³³ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

³⁴and he saith to them, `Exceeding sorrowful is my soul — to death; remain here, and watch.`

³⁴ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

³⁵And having gone forward a little, he fell upon the earth, and was praying, that, if it be possible the hour may pass from him,

³⁵ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃

³⁶and he said, `Abba, Father; all things are possible to Thee; make this cup pass from me; but, not what I will, but what Thou.`

³⁶ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

³⁷And he cometh, and findeth them sleeping, and saith to Peter, `Simon, thou dost sleep! thou wast not able to watch one hour!

³⁷ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃

³⁸Watch ye and pray, that ye may not enter into temptation; the spirit indeed is forward, but the flesh weak.`

³⁸שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃

³⁹And again having gone away, he prayed, the same word saying;

³⁹ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃

⁴⁰and having returned, he found them again sleeping, for their eyes were heavy, and they had not known what they might answer him.

⁴⁰וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃

⁴¹And he cometh the third time, and saith to them, `Sleep on henceforth, and rest — it is over; the hour did come; lo, the Son of Man is delivered up to the hands of the sinful;

⁴¹ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃

⁴²rise, we may go, lo, he who is delivering me up hath come nigh.`

⁴²קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

⁴³And immediately — while he is yet speaking — cometh near Judas, one of the twelve, and with him a great multitude, with swords and sticks, from the chief priests, and the scribes, and the elders;

⁴³עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

⁴⁴and he who is delivering him up had given a token to them, saying, `Whomsoever I shall kiss, he it is, lay hold on him, and lead him away safely,`

⁴⁴והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃

⁴⁵and having come, immediately, having gone near him, he saith, `Rabbi, Rabbi,` and kissed him.

⁴⁵הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃

⁴⁶And they laid on him their hands, and kept hold on him;

⁴⁶וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃

⁴⁷and a certain one of those standing by, having drawn the sword, struck the servant of the chief priest, and took off his ear.

⁴⁷ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁴⁸And Jesus answering said to them, `As against a robber ye came out, with swords and sticks, to take me!

⁴⁸ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃

⁴⁹daily I was with you in the temple teaching, and ye did not lay hold on me — but that the Writings may be fulfilled.`

⁴⁹ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃

⁵⁰And having left him they all fled;

⁵⁰ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

⁵¹and a certain young man was following him, having put a linen cloth about [his] naked body, and the young men lay hold on him,

⁵¹ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃

⁵²and he, having left the linen cloth, did flee from them naked.

⁵²והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

⁵³And they led away Jesus unto the chief priest, and come together to him do all the chief priests, and the elders, and the scribes;

⁵³ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃

⁵⁴and Peter afar off did follow him, to the inside of the hall of the chief priest, and he was sitting with the officers, and warming himself near the fire.

⁵⁴ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃

⁵⁵And the chief priests and all the sanhedrim were seeking against Jesus testimony — to put him to death, and they were not finding,

⁵⁵וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁵⁶for many were bearing false testimony against him, and their testimonies were not alike.

⁵⁶כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

⁵⁷And certain having risen up, were bearing false testimony against him, saying —

⁵⁷ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃

⁵⁸`We heard him saying — I will throw down this sanctuary made with hands, and by three days, another made without hands I will build;`

⁵⁸שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

⁵⁹and neither so was their testimony alike.

⁵⁹וגם בזאת עדותם לא שותה׃

⁶⁰And the chief priest, having risen up in the midst, questioned Jesus, saying, `Thou dost not answer anything! what do these testify against thee?`

⁶⁰ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃

⁶¹and he was keeping silent, and did not answer anything. Again the chief priest was questioning him, and saith to him, `Art thou the Christ — the Son of the Blessed?`

⁶¹והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃

⁶²and Jesus said, `I am; and ye shall see the Son of Man sitting on the right hand of the power, and coming with the clouds, of the heaven.`

⁶²ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶³And the chief priest, having rent his garments, saith, `What need have we yet of witnesses?

⁶³ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃

⁶⁴Ye heard the evil speaking, what appeareth to you?` and they all condemned him to be worthy of death,

⁶⁴שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

⁶⁵and certain began to spit on him, and to cover his face, and to buffet him, and to say to him, `Prophesy;` and the officers were striking him with their palms.

⁶⁵ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

⁶⁶And Peter being in the hall beneath, there doth come one of the maids of the chief priest,

⁶⁶ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃

⁶⁷and having seen Peter warming himself, having looked on him, she said, `And thou wast with Jesus of Nazareth!`

⁶⁷ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃

⁶⁸and he denied, saying, `I have not known [him], neither do I understand what thou sayest;` and he went forth without to the porch, and a cock crew.

⁶⁸ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃

⁶⁹And the maid having seen him again, began to say to those standing near — `This is of them;`

⁶⁹ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃

⁷⁰and he was again denying. And after a little again, those standing near said to Peter, `Truly thou art of them, for thou also art a Galilean, and thy speech is alike;`

⁷⁰וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃

⁷¹and he began to anathematize, and to swear — `I have not known this man of whom ye speak;`

⁷¹ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃

⁷²and a second time a cock crew, and Peter remembered the saying that Jesus said to him — `Before a cock crow twice, thou mayest deny me thrice;` and having thought thereon — he was weeping.

⁷²והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃