¹And he said to them, `Verily I say to you, That there are certain of those standing here, who may not taste of death till they see the reign of God having come in power.`

¹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

²And after six days doth Jesus take Peter, and James, and John, and bringeth them up to a high mount by themselves, alone, and he was transfigured before them,

²ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃

³and his garments became glittering, white exceedingly, as snow, so as a fuller upon the earth is not able to whiten [them].

³ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃

⁴And there appeared to them Elijah with Moses, and they were talking with Jesus.

⁴וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃

⁵And Peter answering saith to Jesus, `Rabbi, it is good to us to be here; and we may make three booths, for thee one, and for Moses one, and for Elijah one:`

⁵ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

⁶for he was not knowing what he might say, for they were greatly afraid.

⁶כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃

⁷And there came a cloud overshadowing them, and there came a voice out of the cloud, saying, `This is My Son — the Beloved, hear ye him;`

⁷ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃

⁸and suddenly, having looked around, they saw no one any more, but Jesus only with themselves.

⁸והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃

⁹And as they are coming down from the mount, he charged them that they may declare to no one the things that they saw, except when the Son of Man may rise out of the dead;

⁹וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃

¹⁰and the thing they kept to themselves, questioning together what the rising out of the dead is.

¹⁰וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃

¹¹And they were questioning him, saying, that the scribes say that Elijah it behoveth to come first.

¹¹וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

¹²And he answering said to them, `Elijah indeed, having come first, doth restore all things; and how hath it been written concerning the Son of Man, that many things he may suffer, and be set at nought?

¹²ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

¹³But I say to you, That also Elijah hath come, and they did to him what they willed, as it hath been written of him.`

¹³אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃

¹⁴And having come unto the disciples, he saw a great multitude about them, and scribes questioning with them,

¹⁴ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃

¹⁵and immediately, all the multitude having seen him, were amazed, and running near, were saluting him.

¹⁵וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

¹⁶And he questioned the scribes, `What dispute ye with them?`

¹⁶וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃

¹⁷and one out of the multitude answering said, `Teacher, I brought my son unto thee, having a dumb spirit;

¹⁷ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃

¹⁸and wherever it doth seize him, it doth tear him, and he foameth, and gnasheth his teeth, and pineth away; and I spake to thy disciples that they may cast it out, and they were not able.`

¹⁸והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

¹⁹And he answering him, said, `O generation unbelieving, till when shall I be with you? till when shall I suffer you? bring him unto me;`

¹⁹ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃

²⁰and they brought him unto him, and he having seen him, immediately the spirit tare him, and he, having fallen upon the earth, was wallowing — foaming.

²⁰ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃

²¹And he questioned his father, `How long time is it since this came to him?` and he said, `From childhood,

²¹וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃

²²and many times also it cast him into fire, and into water, that it might destroy him; but if thou art able to do anything, help us, having compassion on us.`

²²ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃

²³And Jesus said to him, `If thou art able to believe! all things are possible to the one that is believing;`

²³ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃

²⁴and immediately the father of the child, having cried out, with tears said, `I believe, sir; be helping mine unbelief.`

²⁴ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃

²⁵Jesus having seen that a multitude doth run together, rebuked the unclean spirit, saying to it, `Spirit — dumb and deaf — I charge thee, come forth out of him, and no more thou mayest enter into him;`

²⁵וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃

²⁶and having cried, and rent him much, it came forth, and he became as dead, so that many said that he was dead,

²⁶ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃

²⁷but Jesus, having taken him by the hand, lifted him up, and he arose.

²⁷ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

²⁸And he having come into the house, his disciples were questioning him by himself — `Why were we not able to cast it forth?`

²⁸ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

²⁹And he said to them, `This kind is able to come forth with nothing except with prayer and fasting.`

²⁹ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

³⁰And having gone forth thence, they were passing through Galilee, and he did not wish that any may know,

³⁰ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃

³¹for he was teaching his disciples, and he said to them, `The Son of Man is being delivered to the hands of men, and they shall kill him, and having been killed the third day he shall rise,`

³¹כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

³²but they were not understanding the saying, and they were afraid to question him.

³²והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃

³³And he came to Capernaum, and being in the house, he was questioning them, `What were ye reasoning in the way among yourselves?`

³³ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

³⁴and they were silent, for with one another they did reason in the way who is greater;

³⁴ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

³⁵and having sat down he called the twelve, and he saith to them, `If any doth will to be first, he shall be last of all, and minister of all.`

³⁵וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

³⁶And having taken a child, he set him in the midst of them, and having taken him in his arms, said to them,

³⁶ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

³⁷`Whoever may receive one of such children in my name, doth receive me, and whoever may receive me, doth not receive me, but Him who sent me.`

³⁷כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

³⁸And John did answer him, saying, `Teacher, we saw a certain one in thy name casting out demons, who doth not follow us, and we forbade him, because he doth not follow us.`

³⁸ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

³⁹And Jesus said, `Forbid him not, for there is no one who shall do a mighty work in my name, and shall be able readily to speak evil of me:

³⁹ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

⁴⁰for he who is not against us is for us;

⁴⁰כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

⁴¹for whoever may give you to drink a cup of water in my name, because ye are Christ`s, verily I say to you, he may not lose his reward;

⁴¹כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴²and whoever may cause to stumble one of the little ones believing in me, better is it for him if a millstone is hanged about his neck, and he hath been cast into the sea.

⁴²וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

⁴³`And if thy hand may cause thee to stumble, cut it off; it is better for thee maimed to enter into the life, than having the two hands, to go away to the gehenna, to the fire — the unquenchable —

⁴³ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

⁴⁴where there worm is not dying, and the fire is not being quenched.

⁴⁴אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁵`And if thy foot may cause thee to stumble, cut it off; it is better for thee to enter into the life lame, than having the two feet to be cast to the gehenna, to the fire — the unquenchable —

⁴⁵ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

⁴⁶where there worm is not dying, and the fire is not being quenched.

⁴⁶אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁷And if thine eye may cause thee to stumble, cast it out; it is better for thee one-eyed to enter into the reign of God, than having two eyes, to be cast to the gehenna of the fire —

⁴⁷ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃

⁴⁸where their worm is not dying, and the fire is not being quenched;

⁴⁸אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

⁴⁹for every one with fire shall be salted, and every sacrifice with salt shall be salted.

⁴⁹כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

⁵⁰The salt [is] good, but if the salt may become saltless, in what will ye season [it]? Have in yourselves salt, and have peace in one another.`

⁵⁰טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃