¹And when they came nigh to Jerusalem, and came to Bethphage, unto the mount of the Olives, then Jesus sent two disciples,

¹ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃

²saying to them, `Go on to the village over-against you, and immediately ye shall find an ass bound, and a colt with her — having loosed, bring ye to me;

²ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃

³and if any one may say anything to you, ye shall say, that the lord hath need of them, and immediately he will send them.`

³וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃

⁴And all this came to pass, that it might be fulfilled that was spoken through the prophet, saying,

⁴וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

⁵`Tell ye the daughter of Zion, Lo, thy king doth come to thee, meek, and mounted on an ass, and a colt, a foal of a beast of burden.`

⁵אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

⁶And the disciples having gone and having done as Jesus commanded them,

⁶וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃

⁷brought the ass and the colt, and did put on them their garments, and set [him] upon them;

⁷ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃

⁸and the very great multitude spread their own garments in the way, and others were cutting branches from the trees, and were strewing in the way,

⁸ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

⁹and the multitudes who were going before, and who were following, were crying, saying, `Hosanna to the Son of David, blessed is he who is coming in the name of the Lord; Hosanna in the highest.`

⁹והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

¹⁰And he having entered into Jerusalem, all the city was moved, saying, `Who is this?`

¹⁰ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃

¹¹And the multitudes said, `This is Jesus the prophet, who [is] from Nazareth of Galilee.`

¹¹ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

¹²And Jesus entered into the temple of God, and did cast forth all those selling and buying in the temple, and the tables of the money-changers he overturned, and the seats of those selling the doves,

¹²ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

¹³and he saith to them, `It hath been written, My house a house of prayer shall be called, but ye did make it a den of robbers.`

¹³ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

¹⁴And there came to him blind and lame men in the temple, and he healed them,

¹⁴ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃

¹⁵and the chief priests and the scribes having seen the wonderful things that he did, and the children crying in the temple, and saying, `Hosanna to the Son of David,` were much displeased;

¹⁵ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

¹⁶and they said to him, `Hearest thou what these say?` And Jesus saith to them, `Yes, did ye never read, that, Out of the mouth of babes and sucklings Thou didst prepare praise?`

¹⁶ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃

¹⁷And having left them, he went forth out of the city to Bethany, and did lodge there,

¹⁷ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

¹⁸and in the morning turning back to the city, he hungered,

¹⁸ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

¹⁹and having seen a certain fig-tree on the way, he came to it, and found nothing in it except leaves only, and he saith to it, `No more from thee may fruit be — to the age;` and forthwith the fig-tree withered.

¹⁹וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

²⁰And the disciples having seen, did wonder, saying, `How did the fig-tree forthwith wither?`

²⁰ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

²¹And Jesus answering said to them, `Verily I say to you, If ye may have faith, and may not doubt, not only this of the fig-tree shall ye do, but even if to this mount ye may say, Be lifted up and be cast into the sea, it shall come to pass;

²¹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

²²and all — as much as ye may ask in the prayer, believing, ye shall receive.`

²²וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

²³And he having come to the temple, there came to him when teaching the chief priests and the elders of the people, saying, `By what authority dost thou do these things? and who gave thee this authority?`

²³ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

²⁴And Jesus answering said to them, `I will ask you — I also — one word, which if ye may tell me, I also will tell you by what authority I do these things;

²⁴ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁵the baptism of John, whence was it? — from heaven, or from men?` And they were reasoning with themselves, saying, `If we should say, From heaven; he will say to us, Wherefore, then, did ye not believe him?

²⁵טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

²⁶and if we should say, From men, we fear the multitude, for all hold John as a prophet.`

²⁶אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃

²⁷And answering Jesus they said, `We have not known.` He said to them — he also — `Neither do I tell you by what authority I do these things.

²⁷ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁸`And what think ye? A man had two children, and having come to the first, he said, Child, go, to-day be working in my vineyard.`

²⁸אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃

²⁹And he answering said, `I will not,` but at last, having repented, he went.

²⁹ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

³⁰`And having come to the second, he said in the same manner, and he answering said, I [go], sir, and went not;

³⁰ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃

³¹which of the two did the will of the father?` They say to him, `The first.` Jesus saith to them, `Verily I say to you, that the tax-gatherers and the harlots do go before you into the reign of God,

³¹מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

³²for John came unto you in the way of righteousness, and ye did not believe him, and the tax-gatherers and the harlots did believe him, and ye, having seen, repented not at last — to believe him.

³²כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

³³`Hear ye another simile: There was a certain man, a householder, who planted a vineyard, and did put a hedge round it, and digged in it a wine-press, and built a tower, and gave it out to husbandmen, and went abroad.

³³משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

³⁴`And when the season of the fruits came nigh, he sent his servants unto the husbandmen, to receive the fruits of it,

³⁴ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

³⁵and the husbandmen having taken his servants, one they scourged, and one they killed, and one they stoned.

³⁵ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

³⁶`Again he sent other servants more than the first, and they did to them in the same manner.

³⁶ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

³⁷`And at last he sent unto them his son, saying, They will reverence my son;

³⁷ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

³⁸and the husbandmen having seen the son, said among themselves, This is the heir, come, we may kill him, and may possess his inheritance;

³⁸ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

³⁹and having taken him, they cast [him] out of the vineyard, and killed him;

³⁹ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

⁴⁰whenever therefore the lord of the vineyard may come, what will he do to these husbandmen?`

⁴⁰והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

⁴¹They say to him, `Evil men — he will evilly destroy them, and the vineyard will give out to other husbandmen, who will give back to him the fruits in their seasons.`

⁴¹ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

⁴²Jesus saith to them, `Did ye never read in the Writings, A stone that the builders disallowed, it became head of a corner; from the Lord hath this come to pass, and it is wonderful in our eyes.

⁴²ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

⁴³`Because of this I say to you, that the reign of God shall be taken from you, and given to a nation bringing forth its fruit;

⁴³על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

⁴⁴and he who is falling on this stone shall be broken, and on whomsoever it may fall it will crush him to pieces.`

⁴⁴והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

⁴⁵And the chief priests and the Pharisees having heard his similes, knew that of them he speaketh,

⁴⁵ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃

⁴⁶and seeking to lay hold on him, they feared the multitudes, seeing they were holding him as a prophet.

⁴⁶ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃