¹Then Jesus spake to the multitudes, and to his disciples,

¹אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

²saying, `On the seat of Moses sat down the scribes and the Pharisees;

²על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

³all, then, as much as they may say to you to observe, observe and do, but according to their works do not, for they say, and do not;

³לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

⁴for they bind together burdens heavy and grievous to be borne, and lay upon the shoulders of men, but with their finger they will not move them.

⁴כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

⁵`And all their works they do to be seen by men, and they make broad their phylacteries, and enlarge the fringes of their garments,

⁵ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

⁶they love also the chief couches in the supper, and the chief seats in the synagogues,

⁶ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

⁷and the salutations in the market-places, and to be called by men, Rabbi, Rabbi.

⁷ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

⁸`And ye — ye may not be called Rabbi, for one is your director — the Christ, and all ye are brethren;

⁸אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

⁹and ye may not call [any] your father on the earth, for one is your Father, who is in the heavens,

⁹ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

¹⁰nor may ye be called directors, for one is your director — the Christ.

¹⁰גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

¹¹And the greater of you shall be your ministrant,

¹¹והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

¹²and whoever shall exalt himself shall be humbled, and whoever shall humble himself shall be exalted.

¹²כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

¹³`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye shut up the reign of the heavens before men, for ye do not go in, nor those going in do ye suffer to enter.

¹³אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

¹⁴`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye eat up the houses of the widows, and for a pretence make long prayers, because of this ye shall receive more abundant judgment.

¹⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

¹⁵`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye go round the sea and the dry land to make one proselyte, and whenever it may happen — ye make him a son of gehenna twofold more than yourselves.

¹⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

¹⁶`Wo to you, blind guides, who are saying, Whoever may swear by the sanctuary, it is nothing, but whoever may swear by the gold of the sanctuary — is debtor!

¹⁶אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

¹⁷Fools and blind! for which [is] greater, the gold, or the sanctuary that is sanctifying the gold?

¹⁷אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

¹⁸`And, whoever may swear by the altar, it is nothing; but whoever may swear by the gift that is upon it — is debtor!

¹⁸ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

¹⁹Fools and blind! for which [is] greater, the gift, or the altar that is sanctifying the gift?

¹⁹אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

²⁰`He therefore who did swear by the altar, doth swear by it, and by all things on it;

²⁰לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

²¹and he who did swear by the sanctuary, doth swear by it, and by Him who is dwelling in it;

²¹והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

²²and he who did swear by the heaven, doth swear by the throne of God, and by Him who is sitting upon it.

²²והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

²³`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye give tithe of the mint, and the dill, and the cumin, and did neglect the weightier things of the Law — the judgment, and the kindness, and the faith; these it behoved [you] to do, and those not to neglect.

²³אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

²⁴`Blind guides! who are straining out the gnat, and the camel are swallowing.

²⁴מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

²⁵`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye make clean the outside of the cup and the plate, and within they are full of rapine and incontinence.

²⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

²⁶`Blind Pharisee! cleanse first the inside of the cup and the plate, that the outside of them also may become clean.

²⁶פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

²⁷`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye are like to whitewashed sepulchres, which outwardly indeed do appear beautiful, and within are full of bones of dead men, and of all uncleanness;

²⁷אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

²⁸so also ye outwardly indeed do appear to men righteous, and within ye are full of hypocrisy and lawlessness.

²⁸ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

²⁹`Wo to you, Scribes and Pharisees, hypocrites! because ye build the sepulchres of the prophets, and adorn the tombs of the righteous,

²⁹אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

³⁰and say, If we had been in the days of our fathers, we would not have been partakers with them in the blood of the prophets.

³⁰ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

³¹So that ye testify to yourselves, that ye are sons of them who did murder the prophets;

³¹ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

³²and ye — ye fill up the measure of your fathers.

³²אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

³³`Serpents! brood of vipers! how may ye escape from the judgment of the gehenna?

³³נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

³⁴`Because of this, lo, I send to you prophets, and wise men, and scribes, and of them ye will kill and crucify, and of them ye will scourge in your synagogues, and will pursue from city to city;

³⁴לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

³⁵that on you may come all the righteous blood being poured out on the earth from the blood of Abel the righteous, unto the blood of Zacharias son of Barachias, whom ye slew between the sanctuary and the altar:

³⁵למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

³⁶verily I say to you, all these things shall come upon this generation.

³⁶אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

³⁷`Jerusalem, Jerusalem, that art killing the prophets, and stoning those sent unto thee, how often did I will to gather thy children together, as a hen doth gather her own chickens under the wings, and ye did not will.

³⁷ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

³⁸Lo, left desolate to you is your house;

³⁸הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

³⁹for I say to you, ye may not see me henceforth, till ye may say, Blessed [is] he who is coming in the name of the Lord.`

³⁹כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃