¹Keep thy foot when thou goest to the house of God; for to draw nigh to hear is better than to give the sacrifice of fools: for they know not that they do evil.

¹Prends garde à ton pied, lorsque tu entres dans la maison de Dieu; approche-toi pour écouter, plutôt que pour offrir le sacrifice des insensés, car ils ne savent pas qu'ils font mal.

¹שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃

²Be not rash with thy mouth, and let not thy heart be hasty to utter anything before God; for God is in heaven, and thou upon earth: therefore let thy words be few.

²Ne te presse pas d'ouvrir la bouche, et que ton coeur ne se hâte pas d'exprimer une parole devant Dieu; car Dieu est au ciel, et toi sur la terre: que tes paroles soient donc peu nombreuses.

²אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃

³For a dream cometh with a multitude of business, and a fool's voice with a multitude of words.

³Car, si les songes naissent de la multitude des occupations, la voix de l'insensé se fait entendre dans la multitude des paroles.

³כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃

⁴When thou vowest a vow unto God, defer not to pay it; for he hath no pleasure in fools: pay that which thou vowest.

⁴Lorsque tu as fait un voeu à Dieu, ne tarde pas à l'accomplir, car il n'aime pas les insensés: accomplis le voeu que tu as fait.

⁴כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃

⁵Better is it that thou shouldest not vow, than that thou shouldest vow and not pay.

⁵Mieux vaut pour toi ne point faire de voeu, que d'en faire un et de ne pas l'accomplir.

⁵טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃

⁶Suffer not thy mouth to cause thy flesh to sin; neither say thou before the angel, that is was an error: wherefore should God be angry at thy voice, and destroy the work of thy hands?

⁶Ne permets pas à ta bouche de faire pécher ta chair, et ne dis pas en présence de l'envoyé que c'est une inadvertance. Pourquoi Dieu s'irriterait-il de tes paroles, et détruirait-il l'ouvrage de tes mains?

⁶אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃

⁷For in the multitude of dreams there are vanities, and in many words: but fear thou God.

⁷Car, s'il y a des vanités dans la multitude des songes, il y en a aussi dans beaucoup de paroles; c'est pourquoi, crains Dieu.

⁷כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃

⁸If thou seest the oppression of the poor, and the violent taking away of justice and righteousness in a province, marvel not at the matter: for one higher than the high regardeth; and there are higher than they.

⁸Si tu vois dans une province le pauvre opprimé et la violation du droit et de la justice, ne t'en étonne point; car un homme élevé est placé sous la surveillance d'un autre plus élevé, et au-dessus d'eux il en est de plus élevés encore.

⁸אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃

⁹Moreover the profit of the earth is for all: the king [himself] is served by the field.

⁹Un avantage pour le pays à tous égards, c'est un roi honoré du pays.

⁹ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃

¹⁰He that loveth silver shall not be satisfied with silver; nor he that loveth abundance, with increase: this also is vanity.

¹⁰Celui qui aime l'argent n'est pas rassasié par l'argent, et celui qui aime les richesses n'en profite pas. C'est encore là une vanité.

¹⁰אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃

¹¹When goods increase, they are increased that eat them; and what advantage is there to the owner thereof, save the beholding [of them] with his eyes?

¹¹Quand le bien abonde, ceux qui le mangent abondent; et quel avantage en revient-il à son possesseur, sinon qu'il le voit de ses yeux?

¹¹ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃

¹²The sleep of a laboring man is sweet, whether he eat little or much; but the fulness of the rich will not suffer him to sleep.

¹²Le sommeil du travailleur est doux, qu'il ait peu ou beaucoup à manger; mais le rassasiement du riche ne le laisse pas dormir.

¹²מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃

¹³There is a grievous evil which I have seen under the sun, [namely], riches kept by the owner thereof to his hurt:

¹³Il est un mal grave que j'ai vu sous le soleil: des richesses conservées, pour son malheur, par celui qui les possède.

¹³יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃

¹⁴and those riches perish by evil adventure; and if he hath begotten a son, there is nothing in his hand.

¹⁴Ces richesses se perdent par quelque événement fâcheux; il a engendré un fils, et il ne reste rien entre ses mains.

¹⁴ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃

¹⁵As he came forth from his mother's womb, naked shall he go again as he came, and shall take nothing for his labor, which he may carry away in his hand.

¹⁵Comme il est sorti du ventre de sa mère, il s'en retourne nu ainsi qu'il était venu, et pour son travail n'emporte rien qu'il puisse prendre dans sa main.

¹⁵כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃

¹⁶And this also is a grievous evil, that in all points as he came, so shall he go: and what profit hath he that he laboreth for the wind?

¹⁶C'est encore là un mal grave. Il s'en va comme il était venu; et quel avantage lui revient-il d'avoir travaillé pour du vent?

¹⁶וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃

¹⁷All his days also he eateth in darkness, and he is sore vexed, and hath sickness and wrath.

¹⁷De plus, toute sa vie il mange dans les ténèbres, et il a beaucoup de chagrin, de maux et d'irritation.

¹⁷גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃

¹⁸Behold, that which I have seen to be good and to be comely is for one to eat and to drink, and to enjoy good in all his labor, wherein he laboreth under the sun, all the days of his life which God hath given him: for this is his portion.

¹⁸Voici ce que j'ai vu: c'est pour l'homme une chose bonne et belle de manger et de boire, et de jouir du bien-être au milieu de tout le travail qu'il fait sous le soleil, pendant le nombre des jours de vie que Dieu lui a donnés; car c'est là sa part.

¹⁸הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃

¹⁹Every man also to whom God hath given riches and wealth, and hath given him power to eat thereof, and to take his portion, and to rejoice in his labor-this is the gift of God.

¹⁹Mais, si Dieu a donné à un homme des richesses et des biens, s'il l'a rendu maître d'en manger, d'en prendre sa part, et de se réjouir au milieu de son travail, c'est là un don de Dieu.

¹⁹גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃

²⁰For he shall not much remember the days of his life; because God answereth [him] in the joy of his heart.

²⁰Car il ne se souviendra pas beaucoup des jours de sa vie, parce que Dieu répand la joie dans son coeur.

²⁰כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃