¹Now Jehovah said unto Abram, Get thee out of thy country, and from thy kindred, and from thy father's house, unto the land that I will show thee:

¹L'Eternel dit à Abram: Va-t-en de ton pays, de ta patrie, et de la maison de ton père, dans le pays que je te montrerai.

¹ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃

²and I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make they name great; and be thou a blessing;

²Je ferai de toi une grande nation, et je te bénirai; je rendrai ton nom grand, et tu seras une source de bénédiction.

²ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

³and I will bless them that bless thee, and him that curseth thee will I curse: and in thee shall all the families of the earth be blessed.

³Je bénirai ceux qui te béniront, et je maudirai ceux qui te maudiront; et toutes les familles de la terre seront bénies en toi.

³ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

⁴So Abram went, as Jehovah had spoken unto him; and Lot went with him: and Abram was seventy and five years old when he departed out of Haran.

⁴Abram partit, comme l'Eternel le lui avait dit, et Lot partit avec lui. Abram était âgé de soixante-quinze ans, lorsqu'il sortit de Charan.

⁴וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃

⁵And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother's son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went forth to go into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.

⁵Abram prit Saraï, sa femme, et Lot, fils de son frère, avec tous les biens qu'ils possédaient et les serviteurs qu'ils avaient acquis à Charan. Ils partirent pour aller dans le pays de Canaan, et ils arrivèrent au pays de Canaan.

⁵ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃

⁶And Abram passed through the land unto the place of Shechem, unto the oak of Moreh. And the Canaanite was then in the land.

⁶Abram parcourut le pays jusqu'au lieu nommé Sichem, jusqu'aux chênes de Moré. Les Cananéens étaient alors dans le pays.

⁶ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃

⁷And Jehovah appeared unto Abram, and said, Unto thy seed will I give this land: and there builded he an altar unto Jehovah, who appeared unto him.

⁷L'Eternel apparut à Abram, et dit: Je donnerai ce pays à ta postérité. Et Abram bâtit là un autel à l'Eternel, qui lui était apparu.

⁷וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

⁸And he removed from thence unto the mountain on the east of Beth-el, and pitched his tent, having Beth-el on the west, and Ai on the east: and there he builded an altar unto Jehovah, and called upon the name of Jehovah.

⁸Il se transporta de là vers la montagne, à l'orient de Béthel, et il dressa ses tentes, ayant Béthel à l'occident et Aï à l'orient. Il bâtit encore là un autel à l'Eternel, et il invoqua le nom de l'Eternel.

⁸ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃

⁹And Abram journeyed, going on still toward the South.

⁹Abram continua ses marches, en s'avançant vers le midi.

⁹ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃

¹⁰And there was a famine in the land: and Abram went down into Egypt to sojourn there; for the famine was sore in the land.

¹⁰Il y eut une famine dans le pays; et Abram descendit en Egypte pour y séjourner, car la famine était grande dans le pays.

¹⁰ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃

¹¹And it came to pass, when he was come near to enter into Egypt, that he said unto Sarai his wife, Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon:

¹¹Comme il était près d'entrer en Egypte, il dit à Saraï, sa femme: Voici, je sais que tu es une femme belle de figure.

¹¹ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃

¹²and it will come to pass, when the Egyptians shall see thee, that they will say, This is his wife: and they will kill me, but they will save thee alive.

¹²Quand les Egyptiens te verront, ils diront: C'est sa femme! Et ils me tueront, et te laisseront la vie.

¹²והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃

¹³Say, I pray thee, thou art my sister; that it may be well with me for thy sake, and that my soul may live because of thee.

¹³Dis, je te prie, que tu es ma soeur, afin que je sois bien traité à cause de toi, et que mon âme vive grâce à toi.

¹³אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃

¹⁴And it came to pass, that, when Abram was come into Egypt, the Egyptians beheld the woman that she was very fair.

¹⁴Lorsque Abram fut arrivé en Egypte, les Egyptiens virent que la femme était fort belle.

¹⁴ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃

¹⁵And the princes of Pharaoh saw her, and praised her to Pharaoh: and the woman was taken into Pharaoh's house.

¹⁵Les grands de Pharaon la virent aussi et la vantèrent à Pharaon; et la femme fut emmenée dans la maison de Pharaon.

¹⁵ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃

¹⁶And he dealt well with Abram for her sake: and he had sheep, and oxen, and he-asses, and men-servants, and maid-servants, and she-asses, and camels.

¹⁶Il traita bien Abram à cause d'elle; et Abram reçut des brebis, des boeufs, des ânes, des serviteurs et des servantes, des ânesses, et des chameaux.

¹⁶ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

¹⁷And Jehovah plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram's wife.

¹⁷Mais l'Eternel frappa de grandes plaies Pharaon et sa maison, au sujet de Saraï, femme d'Abram.

¹⁷וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃

¹⁸And Pharaoh called Abram, and said, What is this that thou hast done unto me? why didst thou not tell me that she was thy wife?

¹⁸Alors Pharaon appela Abram, et dit: Qu'est-ce que tu m'as fait? Pourquoi ne m'as-tu pas déclaré que c'est ta femme?

¹⁸ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃

¹⁹why saidst thou, She is my sister, so that I took her to be my wife? now therefore behold thy wife, take her, and go thy way.

¹⁹Pourquoi as-tu dit: C'est ma soeur? Aussi l'ai-je prise pour ma femme. Maintenant, voici ta femme, prends-la, et va-t-en!

¹⁹למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃

²⁰And Pharaoh gave men charge concerning him: and they brought him on the way, and his wife, and all that he had.

²⁰Et Pharaon donna ordre à ses gens de le renvoyer, lui et sa femme, avec tout ce qui lui appartenait.

²⁰ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃