¹Hear ye the word which Jehovah speaketh unto you, O house of Israel:

¹Ecoutez la parole que l'Eternel vous adresse, Maison d'Israël!

¹שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃

²thus saith Jehovah, Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven; for the nations are dismayed at them.

²Ainsi parle l'Eternel: N'imitez pas la voie des nations, Et ne craignez pas les signes du ciel, Parce que les nations les craignent.

²כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃

³For the customs of the peoples are vanity; for one cutteth a tree out of the forest, the work of the hands of the workman with the axe.

³Car les coutumes des peuples ne sont que vanité. On coupe le bois dans la forêt; La main de l'ouvrier le travaille avec la hache;

³כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃

⁴They deck it with silver and with gold; they fasten it with nails and with hammers, that it move not.

⁴On l'embellit avec de l'argent et de l'or, On le fixe avec des clous et des marteaux, Pour qu'il ne branle pas.

⁴בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃

⁵They are like a palm-tree, of turned work, and speak not: they must needs be borne, because they cannot go. Be not afraid of them; for they cannot do evil, neither is it in them to do good.

⁵Ces dieux sont comme une colonne massive, et ils ne parlent point; On les porte, parce qu'ils ne peuvent marcher. Ne les craignez pas, car ils ne sauraient faire aucun mal, Et ils sont incapables de faire du bien.

⁵כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃

⁶There is none like unto thee, O Jehovah; thou art great, and thy name is great in might.

⁶Nul n'est semblable à toi, ô Eternel! Tu es grand, et ton nom est grand par ta puissance.

⁶מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃

⁷Who should not fear thee, O King of the nations? for to thee doth it appertain; forasmuch as among all the wise men of the nations, and in all their royal estate, there is none like unto thee.

⁷Qui ne te craindrait, roi des nations? C'est à toi que la crainte est due; Car, parmi tous les sages des nations et dans tous leurs royaumes, Nul n'est semblable à toi.

⁷מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׃

⁸But they are together brutish and foolish: the instruction of idols! it is but a stock.

⁸Tous ensemble, ils sont stupides et insensés; Leur science n'est que vanité, c'est du bois!

⁸ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃

⁹There is silver beaten into plates, which is brought from Tarshish, and gold from Uphaz, the work of the artificer and of the hands of the goldsmith; blue and purple for their clothing; they are all the work of skilful men.

⁹On apporte de Tarsis des lames d'argent, et d'Uphaz de l'or, L'ouvrier et la main de l'orfèvre les mettent en oeuvre; Les vêtements de ces dieux sont d'étoffes teintes en bleu et en pourpre, Tous sont l'ouvrage d'habiles artisans.

⁹כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃

¹⁰But Jehovah is the true God; he is the living God, and an everlasting King: at his wrath the earth trembleth, and the nations are not able to abide his indignation.

¹⁰Mais l'Eternel est Dieu en vérité, Il est un Dieu vivant et un roi éternel; La terre tremble devant sa colère, Et les nations ne supportent pas sa fureur.

¹⁰ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃

¹¹Thus shall ye say unto them, The gods that have not made the heavens and the earth, these shall perish from the earth, and from under the heavens.

¹¹Vous leur parlerez ainsi: Les dieux qui n'ont point fait les cieux et la terre Disparaîtront de la terre et de dessous les cieux.

¹¹כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃

¹²He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and by his understanding hath he stretched out the heavens:

¹²Il a créé la terre par sa puissance, Il a fondé le monde par sa sagesse, Il a étendu les cieux par son intelligence.

¹²עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

¹³when he uttereth his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causeth the vapors to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings for the rain, and bringeth forth the wind out of his treasuries.

¹³A sa voix, les eaux mugissent dans les cieux; Il fait monter les nuages des extrémités de la terre, Il produit les éclairs et la pluie, Il tire le vent de ses trésors.

¹³לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃

¹⁴Every man is become brutish [and is] without knowledge; every goldsmith is put to shame by his graven image; for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.

¹⁴Tout homme devient stupide par sa science, Tout orfèvre est honteux de son image taillée; Car ses idoles ne sont que mensonge, Il n'y a point en elles de souffle,

¹⁴נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃

¹⁵They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.

¹⁵Elles sont une chose de néant, une oeuvre de tromperie; Elles périront, quand viendra le châtiment.

¹⁵הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

¹⁶The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and Israel is the tribe of his inheritance: Jehovah of hosts is his name.

¹⁶Celui qui est la part de Jacob n'est pas comme elles; Car c'est lui qui a tout formé, Et Israël est la tribu de son héritage. L'Eternel des armées est son nom.

¹⁶לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃

¹⁷Gather up thy wares out of the land, O thou that abidest in the siege.

¹⁷Emporte du pays ce qui t'appartient, Toi qui es assise dans la détresse!

¹⁷אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃

¹⁸For thus saith Jehovah, Behold, I will sling out the inhabitants of the land at this time, and will distress them, that they may feel [it].

¹⁸Car ainsi parle l'Eternel: Voici, cette fois je vais lancer au loin les habitants du pays; Je vais les serrer de près, afin qu'on les atteigne. -

¹⁸כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃

¹⁹Woe is me because of my hurt! my wound is grievous: but I said, Truly this is [my] grief, and I must bear it.

¹⁹Malheur à moi! je suis brisée! Ma plaie est douloureuse! Mais je dis: C'est une calamité qui m'arrive, Je la supporterai!

¹⁹אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃

²⁰My tent is destroyed, and all my cords are broken: my children are gone forth from me, and they are not: there is none to spread my tent any more, and to set up my curtains.

²⁰Ma tente est détruite, Tous mes cordages sont rompus; Mes fils m'ont quittée, ils ne sont plus; Je n'ai personne qui dresse de nouveau ma tente, Qui relève mes pavillons. -

²⁰אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃

²¹For the shepherds are become brutish, and have not inquired of Jehovah: therefore they have not prospered, and all their flocks are scattered.

²¹Les bergers ont été stupides, Ils n'ont pas cherché l'Eternel; C'est pour cela qu'ils n'ont point prospéré, Et que tous leurs troupeaux se dispersent.

²¹כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃

²²The voice of tidings, behold, it cometh, and a great commotion out of the north country, to make the cities of Judah a desolation, a dwelling-place of jackals.

²²Voici, une rumeur se fait entendre; C'est un grand tumulte qui vient du septentrion, Pour réduire les villes de Juda en un désert, En un repaire de chacals. -

²²קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃

²³O Jehovah, I know that the way of man is not in himself: it is not in man that walketh to direct his steps.

²³Je le sais, ô Eternel! La voie de l'homme n'est pas en son pouvoir; Ce n'est pas à l'homme, quand il marche, A diriger ses pas.

²³ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃

²⁴O Jehovah, correct me, but in measure: not in thine anger, lest thou bring me to nothing.

²⁴Châtie-moi, ô Eternel! mais avec équité, Et non dans ta colère, de peur que tu ne m'anéantisses.

²⁴יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃

²⁵Pour out thy wrath upon the nations that know thee not, and upon the families that call not on thy name: for they have devoured Jacob, yea, they have devoured him and consumed him, and have laid waste his habitation.

²⁵Répands ta fureur sur les nations qui ne te connaissent pas, Et sur les peuples qui n'invoquent pas ton nom! Car ils dévorent Jacob, ils le dévorent, ils le consument, Ils ravagent sa demeure.

²⁵שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃