¹Then Job answered and said,

¹Job prit la parole et dit:

¹ויען איוב ויאמר׃

²Oh that my vexation were but weighed, And all my calamity laid in the balances!

²Oh! s'il était possible de peser ma douleur, Et si toutes mes calamités étaient sur la balance,

²לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

³For now it would be heavier than the sand of the seas: Therefore have my words been rash.

³Elles seraient plus pesantes que le sable de la mer; Voilà pourquoi mes paroles vont jusqu'à la folie!

³כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

⁴For the arrows of the Almighty are within me, The poison whereof my spirit drinketh up: The terrors of God do set themselves in array against me.

⁴Car les flèches du Tout-Puissant m'ont percé, Et mon âme en suce le venin; Les terreurs de Dieu se rangent en bataille contre moi.

⁴כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

⁵Doth the wild ass bray when he hath grass? Or loweth the ox over his fodder?

⁵L'âne sauvage crie-t-il auprès de l'herbe tendre? Le boeuf mugit-il auprès de son fourrage?

⁵הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

⁶Can that which hath no savor be eaten without salt? Or is there any taste in the white of an egg?

⁶Peut-on manger ce qui est fade et sans sel? Y a-t-il de la saveur dans le blanc d'un oeuf?

⁶היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

⁷My soul refuseth to touch [them]; They are as loathsome food to me.

⁷Ce que je voudrais ne pas toucher, C'est là ma nourriture, si dégoûtante soit-elle!

⁷מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

⁸Oh that I might have my request; And that God would grant [me] the thing that I long for!

⁸Puisse mon voeu s'accomplir, Et Dieu veuille réaliser mon espérance!

⁸מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

⁹Even that it would please God to crush me; That he would let loose his hand, and cut me off!

⁹Qu'il plaise à Dieu de m'écraser, Qu'il étende sa main et qu'il m'achève!

⁹ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

¹⁰And be it still my consolation, Yea, let me exult in pain that spareth not, That I have not denied the words of the Holy One.

¹⁰Il me restera du moins une consolation, Une joie dans les maux dont il m'accable: Jamais je n'ai transgressé les ordres du Saint.

¹⁰ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

¹¹What is my strength, that I should wait? And what is mine end, that I should be patient?

¹¹Pourquoi espérer quand je n'ai plus de force? Pourquoi attendre quand ma fin est certaine?

¹¹מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

¹²Is my strength the strength of stones? Or is my flesh of brass?

¹²Ma force est-elle une force de pierre? Mon corps est-il d'airain?

¹²אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

¹³Is it not that I have no help in me, And that wisdom is driven quite from me?

¹³Ne suis-je pas sans ressource, Et le salut n'est-il pas loin de moi?

¹³האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

¹⁴To him that is ready to faint kindness [should be showed] from his friend; Even to him that forsaketh the fear of the Almighty.

¹⁴Celui qui souffre a droit à la compassion de son ami, Même quand il abandonnerait la crainte du Tout-Puissant.

¹⁴למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

¹⁵My brethren have dealt deceitfully as a brook, As the channel of brooks that pass away;

¹⁵Mes frères sont perfides comme un torrent, Comme le lit des torrents qui disparaissent.

¹⁵אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

¹⁶Which are black by reason of the ice, [And] wherein the snow hideth itself:

¹⁶Les glaçons en troublent le cours, La neige s'y précipite;

¹⁶הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

¹⁷What time they wax warm, they vanish; When it is hot, they are consumed out of their place.

¹⁷Viennent les chaleurs, et ils tarissent, Les feux du soleil, et leur lit demeure à sec.

¹⁷בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

¹⁸The caravans [that travel] by the way of them turn aside; They go up into the waste, and perish.

¹⁸Les caravanes se détournent de leur chemin, S'enfoncent dans le désert, et périssent.

¹⁸ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

¹⁹The caravans of Tema looked, The companies of Sheba waited for them.

¹⁹Les caravanes de Théma fixent le regard, Les voyageurs de Séba sont pleins d'espoir;

¹⁹הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

²⁰They were put to shame because they had hoped; They came thither, and were confounded.

²⁰Ils sont honteux d'avoir eu confiance, Ils restent confondus quand ils arrivent.

²⁰בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

²¹For now ye are nothing; Ye see a terror, and are afraid.

²¹Ainsi, vous êtes comme si vous n'existiez pas; Vous voyez mon angoisse, et vous en avez horreur!

²¹כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

²²Did I say, Give unto me? Or, Offer a present for me of your substance?

²²Vous ai-je dit: Donnez-moi quelque chose, Faites en ma faveur des présents avec vos biens,

²²הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

²³Or, Deliver me from the adversary's hand? Or, Redeem me from the hand of the oppressors?

²³Délivrez-moi de la main de l'ennemi, Rachetez-moi de la main des méchants?

²³ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

²⁴Teach me, and I will hold my peace; And cause me to understand wherein I have erred.

²⁴Instruisez-moi, et je me tairai; Faites-moi comprendre en quoi j'ai péché.

²⁴הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

²⁵How forcible are words of uprightness! But your reproof, what doth it reprove?

²⁵Que les paroles vraies sont persuasives! Mais que prouvent vos remontrances?

²⁵מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

²⁶Do ye think to reprove words, Seeing that the speeches of one that is desperate are as wind?

²⁶Voulez-vous donc blâmer ce que j'ai dit, Et ne voir que du vent dans les discours d'un désespéré?

²⁶הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

²⁷Yea, ye would cast [lots] upon the fatherless, And make merchandise of your friend.

²⁷Vous accablez un orphelin, Vous persécutez votre ami.

²⁷אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

²⁸Now therefore be pleased to look upon me; For surely I shall not lie to your face.

²⁸Regardez-moi, je vous prie! Vous mentirais-je en face?

²⁸ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

²⁹Return, I pray you, let there be no injustice; Yea, return again, my cause is righteous.

²⁹Revenez, ne soyez pas injustes; Revenez, et reconnaissez mon innocence.

²⁹שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

³⁰Is there injustice on my tongue? Cannot my taste discern mischievous things?

³⁰Y a-t-il de l'iniquité sur ma langue, Et ma bouche ne discerne-t-elle pas le mal?

³⁰היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃