¹Jesus therefore, six days before the passover, came to Bethany, where was the dead [man] Lazarus, whom Jesus raised from among [the] dead.

¹וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

²There therefore they made him a supper, and Martha served, but Lazarus was one of those at table with him.

²ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

³Mary therefore, having taken a pound of ointment of pure nard of great price, anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair, and the house was filled with the odour of the ointment.

³ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

⁴One of his disciples therefore, Judas [son] of Simon, Iscariote, who was about to deliver him up, says,

⁴ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

⁵Why was this ointment not sold for three hundred denarii and given to the poor?

⁵מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

⁶But he said this, not that he cared for the poor, but because he was a thief and had the bag, and carried what was put into [it].

⁶והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

⁷Jesus therefore said, Suffer her to have kept this for the day of my preparation for burial;

⁷ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

⁸for ye have the poor always with you, but me ye have not always.

⁸כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

⁹A great crowd therefore of the Jews knew that he was there; and they came, not because of Jesus only, but also that they might see Lazarus whom he raised from among [the] dead.

⁹וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

¹⁰But the chief priests took counsel that they might kill Lazarus also,

¹⁰וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

¹¹because many of the Jews went away on his account and believed on Jesus.

¹¹כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

¹²On the morrow a great crowd who came to the feast, having heard that Jesus is coming into Jerusalem,

¹²ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

¹³took branches of palms and went out to meet him, and cried, Hosanna, blessed [is] he that comes in the name of [the] Lord, the King of Israel.

¹³ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

¹⁴And Jesus, having found a young ass, sat upon it; as it is written,

¹⁴וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

¹⁵Fear not, daughter of Zion: behold, thy King cometh, sitting on an ass's colt.

¹⁵אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

¹⁶[Now] his disciples knew not these things at the first; but when Jesus was glorified, then they remembered that these things were written of him, and that they had done these things to him.

¹⁶וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

¹⁷The crowd therefore that was with him bore witness because he had called Lazarus out of the tomb, and raised him from among [the] dead.

¹⁷ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

¹⁸Therefore also the crowd met him because they had heard that he had done this sign.

¹⁸על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

¹⁹The Pharisees therefore said to one another, Ye see that ye profit nothing: behold, the world is gone after him.

¹⁹והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

²⁰And there were certain Greeks among those who came up that they might worship in the feast;

²⁰ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

²¹these therefore came to Philip, who was of Bethsaida of Galilee, and they asked him saying, Sir, we desire to see Jesus.

²¹ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

²²Philip comes and tells Andrew, [and again] Andrew comes and Philip, and they tell Jesus.

²²ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

²³But Jesus answered them saying, The hour is come that the Son of man should be glorified.

²³ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

²⁴Verily, verily, I say unto you, Except the grain of wheat falling into the ground die, it abides alone; but if it die, it bears much fruit.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

²⁵He that loves his life shall lose it, and he that hates his life in this world shall keep it to life eternal.

²⁵האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

²⁶If any one serve me, let him follow me; and where I am, there also shall be *my* servant. [And] if any one serve me, him shall the Father honour.

²⁶החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

²⁷Now is my soul troubled, and what shall I say? Father, save me from this hour. But on account of this have I come to this hour.

²⁷עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

²⁸Father, glorify thy name. There came therefore a voice out of heaven, I both have glorified and will glorify [it] again.

²⁸אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

²⁹The crowd therefore, which stood [there] and heard [it], said that it had thundered. Others said, An angel has spoken to him.

²⁹והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

³⁰Jesus answered and said, Not on my account has this voice come, but on yours.

³⁰ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

³¹Now is [the] judgment of this world; now shall the prince of this world be cast out:

³¹עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

³²and I, if I be lifted up out of the earth, will draw all to me.

³²ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

³³But this he said signifying by what death he was about to die.

³³וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

³⁴The crowd answered him, We have heard out of the law that the Christ abides for ever; and how sayest thou that the Son of man must be lifted up? Who *is* this, the Son of man?

³⁴ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

³⁵Jesus therefore said to them, Yet a little while is the light amongst you. Walk while ye have the light, that darkness may not overtake you. And he who walks in the darkness does not know where he goes.

³⁵ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

³⁶While ye have the light, believe in the light, that ye may become sons of light. Jesus said these things, and going away hid himself from them.

³⁶בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

³⁷But though he had done so many signs before them, they believed not on him,

³⁷רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

³⁸that the word of the prophet Esaias which he said might be fulfilled, Lord, who has believed our report? and to whom has the arm of the Lord been revealed?

³⁸למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

³⁹On this account they could not believe, because Esaias said again,

³⁹על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

⁴⁰He has blinded their eyes and hardened their heart, that they may not see with their eyes, and understand with their heart and be converted, and I should heal them.

⁴⁰השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

⁴¹These things said Esaias because he saw his glory and spoke of him.

⁴¹כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

⁴²Although indeed from among the rulers also many believed on him, but on account of the Pharisees did not confess [him], that they might not be put out of the synagogue:

⁴²אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

⁴³for they loved glory from men rather than glory from God.

⁴³כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

⁴⁴But Jesus cried and said, He that believes on me, believes not on me, but on him that sent me;

⁴⁴ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

⁴⁵and he that beholds me, beholds him that sent me.

⁴⁵והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

⁴⁶I am come into the world [as] light, that every one that believes on me may not abide in darkness;

⁴⁶אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

⁴⁷and if any one hear my words and do not keep [them], I judge him not, for I am not come that I might judge the world, but that I might save the world.

⁴⁷והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

⁴⁸He that rejects me and does not receive my words, has him who judges him: the word which I have spoken, that shall judge him in the last day.

⁴⁸ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

⁴⁹For I have not spoken from myself, but the Father who sent me has himself given me commandment what I should say and what I should speak;

⁴⁹כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

⁵⁰and I know that his commandment is life eternal. What therefore I speak, as the Father has said to me, so I speak.

⁵⁰ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃