¹Mon souffle se perd, Mes jours s'éteignent, Le sépulcre m'attend.

¹רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

²Je suis environné de moqueurs, Et mon oeil doit contempler leurs insultes.

²אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

³Sois auprès de toi-même ma caution; Autrement, qui répondrait pour moi?

³שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

⁴Car tu as fermé leur coeur à l'intelligence; Aussi ne les laisseras-tu pas triompher.

⁴כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

⁵On invite ses amis au partage du butin, Et l'on a des enfants dont les yeux se consument.

⁵לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

⁶Il m'a rendu la fable des peuples, Et ma personne est un objet de mépris.

⁶והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

⁷Mon oeil est obscurci par la douleur; Tous mes membres sont comme une ombre.

⁷ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

⁸Les hommes droits en sont stupéfaits, Et l'innocent se soulève contre l'impie.

⁸ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

⁹Le juste néanmoins demeure ferme dans sa voie, Celui qui a les mains pures se fortifie de plus en plus.

⁹ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

¹⁰Mais vous tous, revenez à vos mêmes discours, Et je ne trouverai pas un sage parmi vous.

¹⁰ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

¹¹Quoi! mes jours sont passés, mes projets sont anéantis, Les projets qui remplissaient mon coeur...

¹¹ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

¹²Et ils prétendent que la nuit c'est le jour, Que la lumière est proche quand les ténèbres sont là!

¹²לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

¹³C'est le séjour des morts que j'attends pour demeure, C'est dans les ténèbres que je dresserai ma couche;

¹³אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

¹⁴Je crie à la fosse: Tu es mon père! Et aux vers: Vous êtes ma mère et ma soeur!

¹⁴לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

¹⁵Mon espérance, où donc est-elle? Mon espérance, qui peut la voir?

¹⁵ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

¹⁶Elle descendra vers les portes du séjour des morts, Quand nous irons ensemble reposer dans la poussière.

¹⁶בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃