1Tsophar de Naama prit la parole et dit:
1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃
2Mes pensées me forcent à répondre, Et mon agitation ne peut se contenir.
2לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃
3J'ai entendu des reproches qui m'outragent; Le souffle de mon intelligence donnera la réplique.
3מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃
4Ne sais-tu pas que, de tout temps, Depuis que l'homme a été placé sur la terre,
4הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃
5Le triomphe des méchants a été court, Et la joie de l'impie momentanée?
5כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃
6Quand il s'élèverait jusqu'aux cieux, Et que sa tête toucherait aux nues,
6אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃
7Il périra pour toujours comme son ordure, Et ceux qui le voyaient diront: Où est-il?
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
8Il s'envolera comme un songe, et on ne le trouvera plus; Il disparaîtra comme une vision nocturne;
8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
9L'oeil qui le regardait ne le regardera plus, Le lieu qu'il habitait ne l'apercevra plus.
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃
10Ses fils seront assaillis par les pauvres, Et ses mains restitueront ce qu'il a pris par violence.
10בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃
11La vigueur de la jeunesse, qui remplissait ses membres, Aura sa couche avec lui dans la poussière.
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
12Le mal était doux à sa bouche, Il le cachait sous sa langue,
12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
13Il le savourait sans l'abandonner, Il le retenait au milieu de son palais;
13יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃
14Mais sa nourriture se transformera dans ses entrailles, Elle deviendra dans son corps un venin d'aspic.
14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃
15Il a englouti des richesses, il les vomira; Dieu les chassera de son ventre.
15חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃
16Il a sucé du venin d'aspic, La langue de la vipère le tuera.
16ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃
17Il ne reposera plus ses regards sur les ruisseaux, Sur les torrents, sur les fleuves de miel et de lait.
17אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
18Il rendra ce qu'il a gagné, et n'en profitera plus; Il restituera tout ce qu'il a pris, et n'en jouira plus.
18משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃
19Car il a opprimé, délaissé les pauvres, Il a ruiné des maisons et ne les a pas rétablies.
19כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃
20Son avidité n'a point connu de bornes; Mais il ne sauvera pas ce qu'il avait de plus cher.
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21Rien n'échappait à sa voracité; Mais son bien-être ne durera pas.
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
22Au milieu de l'abondance il sera dans la détresse; La main de tous les misérables se lèvera sur lui.
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
23Et voici, pour lui remplir le ventre, Dieu enverra sur lui le feu de sa colère, Et le rassasiera par une pluie de traits.
23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃
24S'il échappe aux armes de fer, L'arc d'airain le transpercera.
24יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃
25Il arrache de son corps le trait, Qui étincelle au sortir de ses entrailles, Et il est en proie aux terreurs de la mort.
25שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃
26Toutes les calamités sont réservées à ses trésors; Il sera consumé par un feu que n'allumera point l'homme, Et ce qui restera dans sa tente en deviendra la pâture.
26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃
27Les cieux dévoileront son iniquité, Et la terre s'élèvera contre lui.
27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃
28Les revenus de sa maison seront emportés, Ils disparaîtront au jour de la colère de Dieu.
28יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃
29Telle est la part que Dieu réserve au méchant, Tel est l'héritage que Dieu lui destine.
29זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃