¹Job prit la parole et dit:

¹ויען איוב ויאמר׃

²Ecoutez, écoutez mes paroles, Donnez-moi seulement cette consolation.

²שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃

³Laissez-moi parler, je vous prie; Et, quand j'aurai parlé, tu pourras te moquer.

³שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃

⁴Est-ce contre un homme que se dirige ma plainte? Et pourquoi mon âme ne serait-elle pas impatiente?

⁴האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃

⁵Regardez-moi, soyez étonnés, Et mettez la main sur la bouche.

⁵פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃

⁶Quand j'y pense, cela m'épouvante, Et un tremblement saisit mon corps.

⁶ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃

⁷Pourquoi les méchants vivent-ils? Pourquoi les voit-on vieillir et accroître leur force?

⁷מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃

⁸Leur postérité s'affermit avec eux et en leur présence, Leurs rejetons prospèrent sous leurs yeux.

⁸זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃

⁹Dans leurs maisons règne la paix, sans mélange de crainte; La verge de Dieu ne vient pas les frapper.

⁹בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃

¹⁰Leurs taureaux sont vigoureux et féconds, Leurs génisses conçoivent et n'avortent point.

¹⁰שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃

¹¹Ils laissent courir leurs enfants comme des brebis, Et les enfants prennent leurs ébats.

¹¹ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃

¹²Ils chantent au son du tambourin et de la harpe, Ils se réjouissent au son du chalumeau.

¹²ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃

¹³Ils passent leurs jours dans le bonheur, Et ils descendent en un instant au séjour des morts.

¹³יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃

¹⁴Ils disaient pourtant à Dieu: Retire-toi de nous; Nous ne voulons pas connaître tes voies.

¹⁴ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃

¹⁵Qu'est-ce que le Tout-Puissant, pour que nous le servions? Que gagnerons-nous à lui adresser nos prières?

¹⁵מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

¹⁶Quoi donc! ne sont-ils pas en possession du bonheur? -Loin de moi le conseil des méchants!

¹⁶הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃

¹⁷Mais arrive-t-il souvent que leur lampe s'éteigne, Que la misère fonde sur eux, Que Dieu leur distribue leur part dans sa colère,

¹⁷כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃

¹⁸Qu'ils soient comme la paille emportée par le vent, Comme la balle enlevée par le tourbillon?

¹⁸יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃

¹⁹Est-ce pour les fils que Dieu réserve le châtiment du père? Mais c'est lui que Dieu devrait punir, pour qu'il le sente;

¹⁹אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃

²⁰C'est lui qui devrait contempler sa propre ruine, C'est lui qui devrait boire la colère du Tout-Puissant.

²⁰יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃

²¹Car, que lui importe sa maison après lui, Quand le nombre de ses mois est achevé?

²¹כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃

²²Est-ce à Dieu qu'on donnera de la science, A lui qui gouverne les esprits célestes?

²²הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃

²³L'un meurt au sein du bien-être, De la paix et du bonheur,

²³זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃

²⁴Les flancs chargés de graisse Et la moelle des os remplie de sève;

²⁴עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃

²⁵L'autre meurt, l'amertume dans l'âme, Sans avoir joui d'aucun bien.

²⁵וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃

²⁶Et tous deux se couchent dans la poussière, Tous deux deviennent la pâture des vers.

²⁶יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃

²⁷Je sais bien quelles sont vos pensées, Quels jugements iniques vous portez sur moi.

²⁷הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃

²⁸Vous dites: Où est la maison de l'homme puissant? Où est la tente qu'habitaient les impies?

²⁸כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃

²⁹Mais quoi! n'avez-vous point interrogé les voyageurs, Et voulez-vous méconnaître ce qu'ils prouvent?

²⁹הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃

³⁰Au jour du malheur, le méchant est épargné; Au jour de la colère, il échappe.

³⁰כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

³¹Qui lui reproche en face sa conduite? Qui lui rend ce qu'il a fait?

³¹מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃

³²Il est porté dans un sépulcre, Et il veille encore sur sa tombe.

³²והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

³³Les mottes de la vallée lui sont légères; Et tous après lui suivront la même voie, Comme une multitude l'a déjà suivie.

³³מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃

³⁴Pourquoi donc m'offrir de vaines consolations? Ce qui reste de vos réponses n'est que perfidie.

³⁴ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃