¹Job prit de nouveau la parole sous forme sentencieuse et dit:

¹ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

²Dieu qui me refuse justice est vivant! Le Tout-Puissant qui remplit mon âme d'amertume est vivant!

²חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃

³Aussi longtemps que j'aurai ma respiration, Et que le souffle de Dieu sera dans mes narines,

³כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃

⁴Mes lèvres ne prononceront rien d'injuste, Ma langue ne dira rien de faux.

⁴אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃

⁵Loin de moi la pensée de vous donner raison! Jusqu'à mon dernier soupir je défendrai mon innocence;

⁵חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃

⁶Je tiens à me justifier, et je ne faiblirai pas; Mon coeur ne me fait de reproche sur aucun de mes jours.

⁶בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃

⁷Que mon ennemi soit comme le méchant, Et mon adversaire comme l'impie!

⁷יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃

⁸Quelle espérance reste-t-il à l'impie, Quand Dieu coupe le fil de sa vie, Quand il lui retire son âme?

⁸כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃

⁹Est-ce que Dieu écoute ses cris, Quand l'angoisse vient l'assaillir?

⁹הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃

¹⁰Fait-il du Tout-Puissant ses délices? Adresse-t-il en tout temps ses prières à Dieu?

¹⁰אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃

¹¹Je vous enseignerai les voies de Dieu, Je ne vous cacherai pas les desseins du Tout-Puissant.

¹¹אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃

¹²Mais vous les connaissez, et vous êtes d'accord; Pourquoi donc vous laisser aller à de vaines pensées?

¹²הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃

¹³Voici la part que Dieu réserve au méchant, L'héritage que le Tout-Puissant destine à l'impie.

¹³זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃

¹⁴S'il a des fils en grand nombre, c'est pour le glaive, Et ses rejetons manquent de pain;

¹⁴אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃

¹⁵Ceux qui échappent sont enterrés par la peste, Et leurs veuves ne les pleurent pas.

¹⁵שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃

¹⁶S'il amasse l'argent comme la poussière, S'il entasse les vêtements comme la boue,

¹⁶אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃

¹⁷C'est lui qui entasse, mais c'est le juste qui se revêt, C'est l'homme intègre qui a l'argent en partage.

¹⁷יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃

¹⁸Sa maison est comme celle que bâtit la teigne, Comme la cabane que fait un gardien.

¹⁸בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃

¹⁹Il se couche riche, et il meurt dépouillé; Il ouvre les yeux, et tout a disparu.

¹⁹עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃

²⁰Les terreurs le surprennent comme des eaux; Un tourbillon l'enlève au milieu de la nuit.

²⁰תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃

²¹Le vent d'orient l'emporte, et il s'en va; Il l'arrache violemment de sa demeure.

²¹ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃

²²Dieu lance sans pitié des traits contre lui, Et le méchant voudrait fuir pour les éviter.

²²וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃

²³On bat des mains à sa chute, Et on le siffle à son départ.

²³ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃