¹Elihu continua et dit:

¹ויסף אליהוא ויאמר׃

²Attends un peu, et je vais poursuivre, Car j'ai des paroles encore pour la cause de Dieu.

²כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

³Je prendrai mes raisons de haut, Et je prouverai la justice de mon créateur.

³אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

⁴Sois-en sûr, mes discours ne sont pas des mensonges, Mes sentiments devant toi sont sincères.

⁴כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

⁵Dieu est puissant, mais il ne rejette personne; Il est puissant par la force de son intelligence.

⁵הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

⁶Il ne laisse pas vivre le méchant, Et il fait droit aux malheureux.

⁶לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

⁷Il ne détourne pas les yeux de dessus les justes, Il les place sur le trône avec les rois, Il les y fait asseoir pour toujours, afin qu'ils soient élevés.

⁷לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

⁸Viennent-ils à tomber dans les chaînes, Sont-ils pris dans les liens de l'adversité,

⁸ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

⁹Il leur dénonce leurs oeuvres, Leurs transgressions, leur orgueil;

⁹ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

¹⁰Il les avertit pour leur instruction, Il les exhorte à se détourner de l'iniquité.

¹⁰ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

¹¹S'ils écoutent et se soumettent, Ils achèvent leurs jours dans le bonheur, Leurs années dans la joie.

¹¹אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

¹²S'ils n'écoutent pas, ils périssent par le glaive, Ils expirent dans leur aveuglement.

¹²ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

¹³Les impies se livrent à la colère, Ils ne crient pas à Dieu quand il les enchaîne;

¹³וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

¹⁴Ils perdent la vie dans leur jeunesse, Ils meurent comme les débauchés.

¹⁴תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

¹⁵Mais Dieu sauve le malheureux dans sa misère, Et c'est par la souffrance qu'il l'avertit.

¹⁵יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

¹⁶Il te retirera aussi de la détresse, Pour te mettre au large, en pleine liberté, Et ta table sera chargée de mets succulents.

¹⁶ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

¹⁷Mais si tu défends ta cause comme un impie, Le châtiment est inséparable de ta cause.

¹⁷ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

¹⁸Que l'irritation ne t'entraîne pas à la moquerie, Et que la grandeur de la rançon ne te fasse pas dévier!

¹⁸כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

¹⁹Tes cris suffiraient-ils pour te sortir d'angoisse, Et même toutes les forces que tu pourrais déployer?

¹⁹היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

²⁰Ne soupire pas après la nuit, Qui enlève les peuples de leur place.

²⁰אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

²¹Garde-toi de te livrer au mal, Car la souffrance t'y dispose.

²¹השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

²²Dieu est grand par sa puissance; Qui saurait enseigner comme lui?

²²הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

²³Qui lui prescrit ses voies? Qui ose dire: Tu fais mal?

²³מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

²⁴Souviens-toi d'exalter ses oeuvres, Que célèbrent tous les hommes.

²⁴זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

²⁵Tout homme les contemple, Chacun les voit de loin.

²⁵כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

²⁶Dieu est grand, mais sa grandeur nous échappe, Le nombre de ses années est impénétrable.

²⁶הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

²⁷Il attire à lui les gouttes d'eau, Il les réduit en vapeur et forme la pluie;

²⁷כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

²⁸Les nuages la laissent couler, Ils la répandent sur la foule des hommes.

²⁸אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

²⁹Et qui comprendra le déchirement de la nuée, Le fracas de sa tente?

²⁹אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

³⁰Voici, il étend autour de lui sa lumière, Et il se cache jusque dans les profondeurs de la mer.

³⁰הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

³¹Par ces moyens il juge les peuples, Et il donne la nourriture avec abondance.

³¹כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

³²Il prend la lumière dans sa main, Il la dirige sur ses adversaires.

³²על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

³³Il s'annonce par un grondement; Les troupeaux pressentent son approche.

³³יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃