¹L'Eternel répondit à Job du milieu de la tempête et dit:

¹ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃

²Qui est celui qui obscurcit mes desseins Par des discours sans intelligence?

²מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃

³Ceins tes reins comme un vaillant homme; Je t'interrogerai, et tu m'instruiras.

³אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃

⁴Où étais-tu quand je fondais la terre? Dis-le, si tu as de l'intelligence.

⁴איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃

⁵Qui en a fixé les dimensions, le sais-tu? Ou qui a étendu sur elle le cordeau?

⁵מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃

⁶Sur quoi ses bases sont-elles appuyées? Ou qui en a posé la pierre angulaire,

⁶על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃

⁷Alors que les étoiles du matin éclataient en chants d'allégresse, Et que tous les fils de Dieu poussaient des cris de joie?

⁷ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃

⁸Qui a fermé la mer avec des portes, Quand elle s'élança du sein maternel;

⁸ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

⁹Quand je fis de la nuée son vêtement, Et de l'obscurité ses langes;

⁹בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃

¹⁰Quand je lui imposai ma loi, Et que je lui mis des barrières et des portes;

¹⁰ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃

¹¹Quand je dis: Tu viendras jusqu'ici, tu n'iras pas au delà; Ici s'arrêtera l'orgueil de tes flots?

¹¹ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃

¹²Depuis que tu existes, as-tu commandé au matin? As-tu montré sa place à l'aurore,

¹²המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃

¹³Pour qu'elle saisisse les extrémités de la terre, Et que les méchants en soient secoués;

¹³לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃

¹⁴Pour que la terre se transforme comme l'argile qui reçoit une empreinte, Et qu'elle soit parée comme d'un vêtement;

¹⁴תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃

¹⁵Pour que les méchants soient privés de leur lumière, Et que le bras qui se lève soit brisé?

¹⁵וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃

¹⁶As-tu pénétré jusqu'aux sources de la mer? T'es-tu promené dans les profondeurs de l'abîme?

¹⁶הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃

¹⁷Les portes de la mort t'ont-elles été ouvertes? As-tu vu les portes de l'ombre de la mort?

¹⁷הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃

¹⁸As-tu embrassé du regard l'étendue de la terre? Parle, si tu sais toutes ces choses.

¹⁸התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃

¹⁹Où est le chemin qui conduit au séjour de la lumière? Et les ténèbres, où ont-elles leur demeure?

¹⁹אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃

²⁰Peux-tu les saisir à leur limite, Et connaître les sentiers de leur habitation?

²⁰כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃

²¹Tu le sais, car alors tu étais né, Et le nombre de tes jours est grand!

²¹ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃

²²Es-tu parvenu jusqu'aux amas de neige? As-tu vu les dépôts de grêle,

²²הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃

²³Que je tiens en réserve pour les temps de détresse, Pour les jours de guerre et de bataille?

²³אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃

²⁴Par quel chemin la lumière se divise-t-elle, Et le vent d'orient se répand-il sur la terre?

²⁴אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃

²⁵Qui a ouvert un passage à la pluie, Et tracé la route de l'éclair et du tonnerre,

²⁵מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃

²⁶Pour que la pluie tombe sur une terre sans habitants, Sur un désert où il n'y a point d'hommes;

²⁶להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

²⁷Pour qu'elle abreuve les lieux solitaires et arides, Et qu'elle fasse germer et sortir l'herbe?

²⁷להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃

²⁸La pluie a-t-elle un père? Qui fait naître les gouttes de la rosée?

²⁸היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃

²⁹Du sein de qui sort la glace, Et qui enfante le frimas du ciel,

²⁹מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃

³⁰Pour que les eaux se cachent comme une pierre, Et que la surface de l'abîme soit enchaînée?

³⁰כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃

³¹Noues-tu les liens des Pléiades, Ou détaches-tu les cordages de l'Orion?

³¹התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃

³²Fais-tu paraître en leur temps les signes du zodiaque, Et conduis-tu la Grande Ourse avec ses petits?

³²התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃

³³Connais-tu les lois du ciel? Règles-tu son pouvoir sur la terre?

³³הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃

³⁴Elèves-tu la voix jusqu'aux nuées, Pour appeler à toi des torrents d'eaux?

³⁴התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃

³⁵Lances-tu les éclairs? Partent-ils? Te disent-ils: Nous voici?

³⁵התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃

³⁶Qui a mis la sagesse dans le coeur, Ou qui a donné l'intelligence à l'esprit?

³⁶מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃

³⁷Qui peut avec sagesse compter les nuages, Et verser les outres des cieux,

³⁷מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃

³⁸Pour que la poussière se mette à ruisseler, Et que les mottes de terre se collent ensemble?

³⁸בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃

³⁹Chasses-tu la proie pour la lionne, Et apaises-tu la faim des lionceaux,

³⁹התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃

⁴⁰Quand ils sont couchés dans leur tanière, Quand ils sont en embuscade dans leur repaire?

⁴⁰כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃

⁴¹Qui prépare au corbeau sa pâture, Quand ses petits crient vers Dieu, Quand ils sont errants et affamés?

⁴¹מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃