¹Sais-tu quand les chèvres sauvages font leurs petits? Observes-tu les biches quand elles mettent bas?

¹הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

²Comptes-tu les mois pendant lesquels elles portent, Et connais-tu l'époque où elles enfantent?

²תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

³Elles se courbent, laissent échapper leur progéniture, Et sont délivrées de leurs douleurs.

³תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

⁴Leurs petits prennent de la vigueur et grandissent en plein air, Ils s'éloignent et ne reviennent plus auprès d'elles.

⁴יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

⁵Qui met en liberté l'âne sauvage, Et l'affranchit de tout lien?

⁵מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

⁶J'ai fait du désert son habitation, De la terre salée sa demeure.

⁶אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

⁷Il se rit du tumulte des villes, Il n'entend pas les cris d'un maître.

⁷ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

⁸Il parcourt les montagnes pour trouver sa pâture, Il est à la recherche de tout ce qui est vert.

⁸יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

⁹Le buffle veut-il être à ton service? Passe-t-il la nuit vers ta crèche?

⁹היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

¹⁰L'attaches-tu par une corde pour qu'il trace un sillon? Va-t-il après toi briser les mottes des vallées?

¹⁰התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

¹¹Te reposes-tu sur lui, parce que sa force est grande? Lui abandonnes-tu le soin de tes travaux?

¹¹התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

¹²Te fies-tu à lui pour la rentrée de ta récolte? Est-ce lui qui doit l'amasser dans ton aire?

¹²התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

¹³L'aile de l'autruche se déploie joyeuse; On dirait l'aile, le plumage de la cigogne.

¹³כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

¹⁴Mais l'autruche abandonne ses oeufs à la terre, Et les fait chauffer sur la poussière;

¹⁴כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

¹⁵Elle oublie que le pied peut les écraser, Qu'une bête des champs peut les fouler.

¹⁵ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

¹⁶Elle est dure envers ses petits comme s'ils n'étaient point à elle; Elle ne s'inquiète pas de l'inutilité de son enfantement.

¹⁶הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

¹⁷Car Dieu lui a refusé la sagesse, Il ne lui a pas donné l'intelligence en partage.

¹⁷כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

¹⁸Quand elle se lève et prend sa course, Elle se rit du cheval et de son cavalier.

¹⁸כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

¹⁹Est-ce toi qui donnes la vigueur au cheval, Et qui revêts son cou d'une crinière flottante?

¹⁹התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

²⁰Le fais-tu bondir comme la sauterelle? Son fier hennissement répand la terreur.

²⁰התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

²¹Il creuse le sol et se réjouit de sa force, Il s'élance au-devant des armes;

²¹יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

²²Il se rit de la crainte, il n'a pas peur, Il ne recule pas en face de l'épée.

²²ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

²³Sur lui retentit le carquois, Brillent la lance et le javelot.

²³עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

²⁴Bouillonnant d'ardeur, il dévore la terre, Il ne peut se contenir au bruit de la trompette.

²⁴ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

²⁵Quand la trompette sonne, il dit: En avant! Et de loin il flaire la bataille, La voix tonnante des chefs et les cris de guerre.

²⁵בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

²⁶Est-ce par ton intelligence que l'épervier prend son vol, Et qu'il étend ses ailes vers le midi?

²⁶המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

²⁷Est-ce par ton ordre que l'aigle s'élève, Et qu'il place son nid sur les hauteurs?

²⁷אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

²⁸C'est dans les rochers qu'il habite, qu'il a sa demeure, Sur la cime des rochers, sur le sommet des monts.

²⁸סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

²⁹De là il épie sa proie, Il plonge au loin les regards.

²⁹משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

³⁰Ses petits boivent le sang; Et là où sont des cadavres, l'aigle se trouve.

³⁰ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃