1Au chef des chantres. Des fils de Koré. Psaume. Ecoutez ceci, vous tous, peuples, Prêtez l'oreille, vous tous, habitants du monde,
1למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃
2Petits et grands, Riches et pauvres!
2גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃
3Ma bouche va faire entendre des paroles sages, Et mon coeur a des pensées pleines de sens.
3פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
4Je prête l'oreille aux sentences qui me sont inspirées, J'ouvre mon chant au son de la harpe.
4אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
5Pourquoi craindrais-je aux jours du malheur, Lorsque l'iniquité de mes adversaires m'enveloppe?
5למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
6Ils ont confiance en leurs biens, Et se glorifient de leur grande richesse.
6הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃
7Ils ne peuvent se racheter l'un l'autre, Ni donner à Dieu le prix du rachat.
7אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃
8Le rachat de leur âme est cher, Et n'aura jamais lieu;
8ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃
9Ils ne vivront pas toujours, Ils n'éviteront pas la vue de la fosse.
9ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃
10Car ils la verront: les sages meurent, L'insensé et le stupide périssent également, Et ils laissent à d'autres leurs biens.
10כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
11Ils s'imaginent que leurs maisons seront éternelles, Que leurs demeures subsisteront d'âge en âge, Eux dont les noms sont honorés sur la terre.
11קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃
12Mais l'homme qui est en honneur n'a point de durée, Il est semblable aux bêtes que l'on égorge.
12ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃
13Telle est leur voie, leur folie, Et ceux qui les suivent se plaisent à leurs discours. -Pause.
13זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
14Comme un troupeau, ils sont mis dans le séjour des morts, La mort en fait sa pâture; Et bientôt les hommes droits les foulent aux pieds, Leur beauté s'évanouit, le séjour des morts est leur demeure.
14כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃
15Mais Dieu sauvera mon âme du séjour des morts, Car il me prendra sous sa protection. -Pause.
15אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃
16Ne sois pas dans la crainte parce qu'un homme s'enrichit, Parce que les trésors de sa maison se multiplient;
16אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃
17Car il n'emporte rien en mourant, Ses trésors ne descendent point après lui.
17כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃
18Il aura beau s'estimer heureux pendant sa vie, On aura beau te louer des jouissances que tu te donnes,
18כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃
19Tu iras néanmoins au séjour de tes pères, Qui jamais ne reverront la lumière.
19תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃
20L'homme qui est en honneur, et qui n'a pas d'intelligence, Est semblable aux bêtes que l'on égorge.
20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃