1Meiner Seele ekelt vor dem Leben; ich will mich meiner Klage überlassen, will reden in der Betrübnis meiner Seele.
1נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
2Ich spreche zu Gott: Verdamme mich nicht! Tue mir kund, weshalb du mich befehdest.
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
3Dünkt es dich gut, das Werk deiner Hände zu unterdrücken und zu verwerfen, während du über den Rat der Gottlosen dein Licht leuchten lässest?
3הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
4Hast du Fleischesaugen, oder siehst du, wie ein Sterblicher sieht?
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5Sind denn deine Tage wie Menschentage, deine Jahre den Jahren eines Mannes gleich,
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
6daß du nach meiner Schuld forschest und nach meiner Sünde fragst,
6כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
7da du doch weißt, daß ich unschuldig bin und mich niemand aus deiner Hand erretten kann?
7על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
8Deine Hände haben mich gebildet und gemacht ganz und gar, und du wolltest mich nun vernichten?
8ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9Gedenke doch, daß du mich wie Ton gebildet hast; willst du mich wieder in Staub verwandeln?
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
10Hast du mich nicht wie Milch hingegossen und wie Käse mich gerinnen lassen?
10הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
11Mit Haut und Fleisch hast du mich bekleidet, mit Gebeinen und Sehnen mich durchwoben.
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
12Leben und Gnade hast du mir geschenkt, und deine Obhut bewahrte meinen Geist.
12חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
13Und doch hegst du solches in deinem Herzen; ich weiß, daß es bei dir so beschlossen ist, daß,
13ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
14wenn ich sündigte, du darauf achten und mich nicht lossprechen würdest von meiner Missetat!
14אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
15Habe ich Übles getan, dann wehe mir! Und bin ich im Recht, so darf ich mein schmachbedecktes Haupt doch nicht erheben, sondern muß mich satt sehen an meinem Elend!
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
16Wagt es aber, sich zu erheben, so verfolgst du mich wie ein Löwe und handelst noch unbegreiflicher mit mir;
16ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
17du stellst neue Zeugen wider mich auf, mehrst deinen Zorn gegen mich, bietest stets frische Scharen, ja ein Heer wider mich auf!
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18Warum hast du mich aus dem Mutterleibe hervorgebracht? Wäre ich doch umgekommen, ohne daß mich ein Auge gesehen hätte!
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
19So würde ich sein, als wäre ich niemals gewesen, vom Mutterleibe weg ins Grab gelegt.
19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
20Ist meine Lebenszeit nicht kurz genug? Er stehe doch ab, lasse ab von mir, daß ich mich ein wenig erhole,
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
21ehe ich dahinfahre auf Nimmerwiederkehren ins Land der Finsternis und des Todesschattens,
21בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
22an den dunkeln Ort, wo Finsternis und keine Ordnung herrscht, und wo der Tag nicht heller ist als die Nacht!
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃