¹Da antwortete Zophar, der Naamatiter, und sprach:

¹ויען צפר הנעמתי ויאמר׃

²Soll die Menge der Worte unbeantwortet bleiben und der beredte Mann recht behalten?

²הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃

³Darfst du mit deinem Geschwätz andern das Maul stopfen und spotten, ohne daß man es dir verweist?

³בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃

⁴Und darfst du sagen: Meine Lehre ist lauter, und ich bin vor Deinen Augen rein?

⁴ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃

⁵O daß doch Gott reden möchte und seinen Mund auftäte gegen dich!

⁵ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃

⁶Und daß er dir kundtäte die verborgene Weisheit (denn es gibt noch doppelt soviel, als du weißt), so würdest du sehen, daß Gott dir noch nachläßt von deiner Schuld.

⁶ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃

⁷Kannst du das Geheimnis Gottes ergründen oder zur Vollkommenheit des Allmächtigen gelangen?

⁷החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃

⁸Sie ist himmelhoch, (was willst du tun? tiefer als der Scheol), was kannst du wissen?

⁸גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃

⁹Ihre Ausdehnung ist größer als die Erde und breiter als das Meer.

⁹ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃

¹⁰Wenn er einherfährt, verhaftet und vor Gericht stellt, wer will es ihm wehren?

¹⁰אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃

¹¹Denn er kennt die eitlen Menschen und sieht auch die Schuld, deren man sich nicht bewußt ist;

¹¹כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃

¹²ein Hohlkopf bekommt Verstand, so daß selbst ein junger Wildesel zum Menschen umgeboren wird.

¹²ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃

¹³Wenn du nun dein Herz bereitest und deine Hände ausstreckst nach Ihm,

¹³אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃

¹⁴wenn du das Unrecht entfernst, das an deinen Händen klebt, und in deinen Zelten nichts Böses duldest;

¹⁴אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃

¹⁵dann darfst du ohne Scheu dein Angesicht erheben und fest auftreten ohne Furcht;

¹⁵כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃

¹⁶dann wirst du deiner Mühsal vergessen wie des Wassers, das vorübergeflossen ist;

¹⁶כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃

¹⁷heller als der Mittag wird die Zukunft dir erstehn, das Dunkel wird wie der Morgen sein;

¹⁷ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃

¹⁸dann wirst du getrost sein, weil du Hoffnung hast, und wirst sehen, daß du überall ruhig schlafen kannst.

¹⁸ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃

¹⁹Du legst dich nieder, und niemand schreckt dich auf, nein, viele schmeicheln dir alsdann.

¹⁹ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃

²⁰Aber die Augen der Gottlosen verschmachten, ihre Zuflucht geht ihnen verloren, und ihre Hoffnung ist das Aushauchen der Seele.

²⁰ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃