1Und Hiob antwortete und sprach:
1ויען איוב ויאמר׃
2Wahrlich, ihr seit Leute, und mit euch wird die Weisheit aussterben!
2אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃
3Auch ich habe Verstand wie ihr und bin nicht weniger als ihr, und wer wüßte solches nicht!
3גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃
4Zum Gespött bin ich meinem Freunde, der ich zu Gott rief und von ihm erhört wurde; der unschuldige Gerechte wird zum Gespött.
4שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃
5Dem Unglück Verachtung! das ist die Ansicht des Sicheren; sie ist bereit für die, deren Fuß ins Wanken kommt.
5לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃
6Den Räubern werden die Zelte in Ruhe gelassen; sie reizen Gott, und es geht ihnen wohl; sie führen ihren Gott in ihrer Faust.
6ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃
7Aber frage doch das Vieh, es wird dich belehren, und die Vögel des Himmels tun dir's kund.
7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃
8Das Kraut des Feldes lehrt dich, und die Fische im Meer erzählen es.
8או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃
9Wer unter allen diesen wüßte nicht, daß die Hand des HERRN solches gemacht hat,
9מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃
10daß in seiner Hand die Seele alles Lebendigen und der Geist jedes menschlichen Fleisches ist?
10אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃
11Prüft nicht das Ohr die Rede, wie der Gaumen die Speise schmeckt?
11הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃
12Wohnt bei den Greisen die Weisheit und bei den Betagten der Verstand?
12בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
13Bei Ihm ist Weisheit und Stärke, Sein ist Rat und Verstand!
13עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃
14Siehe, was er niederreißt, wird nicht aufgebaut; wen er einsperrt, der wird nicht frei.
14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃
15Stellt er die Gewässer ab, so vertrocknen sie; läßt er sie los, so verwüsten sie das Land.
15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
16Bei ihm ist Macht und Verstand; sein ist, der irrt und der irreführt.
16עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃
17Er führt die Räte beraubt hinweg und macht die Richter zu Narren.
17מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃
18Die Herrschaft der Könige löst er auf und schlingt eine Fessel um ihre Lenden.
18מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃
19Er führt die Priester beraubt hinweg und stürzt die Festgegründeten um.
19מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃
20Er nimmt den Wohlbewährten die Sprache weg und raubt den Alten den Verstand.
20מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃
21Er schüttet Verachtung über die Edeln und löst den Gürtel der Starken auf.
21שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃
22Er enthüllt, was im Finstern verborgen liegt, und zieht den Todesschatten ans Licht.
22מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃
23Er vermehrt Völker, und er vernichtet sie; er breitet sie aus, und er führt sie weg.
23משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃
24Den Häuptern des Volkes im Lande nimmt er den Verstand und läßt sie irren in pfadloser Wüste;
24מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃
25sie tappen in Finsternis ohne Licht, er macht sie schwanken wie Trunkene.
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃