¹Da antwortete Eliphas, der Temaniter, und sprach:

¹ויען אליפז התימני ויאמר׃

²Soll ein Weiser mit windigem Wissen antworten und seinen Leib mit Ostwind füllen?

²החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

³Zurechtweisung mit Worten nützt nichts, und mit Reden richtet man nichts aus.

³הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

⁴Doch du hebst die Gottesfurcht auf und schwächst die Andacht vor Gott.

⁴אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

⁵Denn deine Missetat lehrt deinen Mund, und du wählst die Sprache der Schlauen.

⁵כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

⁶Dein eigener Mund soll dich verurteilen und nicht ich, deine Lippen sollen zeugen wider dich!

⁶ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

⁷Bist du der Erstgeborene der Menschen, und warest du vor den Hügeln da?

⁷הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

⁸Hast du Gottes Rat belauscht und alle Weisheit aufgesogen?

⁸הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

⁹Was weißt du, das wir nicht wüßten? Verstehst du mehr als wir?

⁹מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

¹⁰Ergraute Häupter sind auch unter uns, Greise, die älter sind als dein Vater!

¹⁰גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

¹¹Sind dir zu gering die Tröstungen Gottes, der so sanft mit dir geredet hat?

¹¹המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

¹²Was hat dir die Besinnung geraubt, und wie übermütig wirst du,

¹²מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

¹³daß du deinen Zorn gegen Gott auslässest und solche Worte ausstößt aus deinem Mund?

¹³כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

¹⁴Wie kann der Sterbliche denn rein, der vom Weibe Geborene gerecht sein?

¹⁴מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

¹⁵Siehe, seinen Heiligen traut er nicht, die Himmel sind nicht rein vor ihm.

¹⁵הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

¹⁶Wie sollte es denn der Abscheuliche, der Verdorbene, der Mensch sein, der Unrecht wie Wasser säuft?

¹⁶אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

¹⁷Ich will dich unterweisen, höre mir zu, und was ich gesehen habe, will ich dir erzählen;

¹⁷אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

¹⁸was Weise verkündigten und nicht verhehlt haben von ihren Vätern her,

¹⁸אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

¹⁹als noch ihnen allein das Land gehörte und noch kein Fremder zu ihnen herübergekommen war:

¹⁹להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

²⁰Der Gottlose quält sich sein Leben lang, all die Jahre, die dem Tyrannen bestimmt sind;

²⁰כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

²¹ein Schreckensgetön ist in seinen Ohren, und der Verderber überfällt ihn in seinem Glück.

²¹קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

²²Er soll nicht glauben, daß er aus der Finsternis wiederkehren wird; ausersehen ist er für das Schwert!

²²לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

²³Er irrt umher nach Brot: wo findet er es ? Er weiß, daß ein finsterer Tag ihm nahe bevorsteht.

²³נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

²⁴Not und Bedrängnis überfallen ihn, sie überwältigen ihn, wie ein König, der zum Streit gerüstet ist.

²⁴יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

²⁵Denn er hat seine Hand gegen Gott ausgestreckt und sich gegen den Allmächtigen aufgelehnt;

²⁵כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

²⁶er ist gegen ihn angelaufen mit erhobenem Haupt, unter dem dicken Buckel seiner Schilde;

²⁶ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

²⁷sein Angesicht bedeckte sich mit Fett, und Schmer umhüllte seine Lenden;

²⁷כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

²⁸er schlug seine Wohnung in zerstörten Städten auf, in Häusern, die unbewohnt bleiben sollten, zu Trümmerhaufen bestimmt.

²⁸וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

²⁹Er wird nicht reich, sein Vermögen hat keinen Bestand, und sein Besitz breitet sich nicht aus im Land.

²⁹לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

³⁰Der Finsternis entgeht er nicht, die Flamme versengt seine Sprößlinge, vor dem Hauch Seines Mundes flieht er dahin.

³⁰לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

³¹Er verlasse sich nicht auf Lügen, er ist betrogen; und Betrug wird seine Vergeltung sein.

³¹אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

³²Ehe sein Tag kommt, ist sie reif; sein Zweig grünt nicht mehr.

³²בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

³³Wie ein Weinstock, der seine Herlinge abstößt, und wie ein Ölbaum ist er , der seine Blüten abwirft.

³³יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

³⁴Denn die Rotte der Ruchlosen ist unfruchtbar, und Feuer frißt die Zelte der Bestechung.

³⁴כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

³⁵Mit Mühsal schwanger, gebären sie Eitles, und ihr Schoß bereitet Enttäuschung.

³⁵הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃