¹Und Hiob fuhr in dem Vortrag seiner Sprüche fort und sprach:

¹ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

²Wer gibt mir die vorigen Monate zurück und die Tage, in welchen Gott mich behütete?

²מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃

³als seine Leuchte über meinem Haupte schien und ich in seinem Lichte durch das Dunkel ging;

³בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃

⁴wie ich in den Tagen meines Herbstes vertrauten Umgang mit Gott bei meinem Zelte pflog;

⁴כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃

⁵als der Allmächtige noch mit mir war und meine Knaben um mich her;

⁵בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃

⁶da ich meine Tritte in Milch badete und der Fels neben mir Öl in Strömen goß;

⁶ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃

⁷als ich noch zum Tore ging, zur Stadt hinauf, und meinen Sitz auf dem Markt aufstellte.

⁷בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃

⁸Wenn mich die Knaben sahen, so verbargen sie sich, die Greise standen auf und blieben stehen.

⁸ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃

⁹Die Fürsten hörten auf zu reden und legten die Hand auf den Mund.

⁹שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃

¹⁰Die Stimme der Vornehmen stockte, und ihre Zunge klebte am Gaumen.

¹⁰קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃

¹¹Wessen Ohr mich hörte, der pries mich glücklich, und wessen Auge mich sah, der stimmte mir zu.

¹¹כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃

¹²Denn ich rettete den Elenden, der da schrie, und das Waislein, das keinen Helfer hatte.

¹²כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

¹³Der Segen des Verlorenen kam über mich, und ich machte das Herz der Witwe jauchzen.

¹³ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃

¹⁴Gerechtigkeit zog ich an, und sie bekleidete mich, mein Talar und Turban war das Recht.

¹⁴צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃

¹⁵Ich war des Blinden Auge und des Lahmen Fuß.

¹⁵עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃

¹⁶Ich war des Armen Vater; und die Streitsache, die ich nicht kannte, untersuchte ich.

¹⁶אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃

¹⁷Ich zerbrach die Stockzähne des Ungerechten und riß ihm den Raub aus den Zähnen.

¹⁷ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃

¹⁸Und so dachte ich, ich würde mit meinem Neste sterben und wie der Phönix viele Tage erleben.

¹⁸ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃

¹⁹Meine Wurzel war an Wassern ausgebreitet, und der Tau übernachtete auf meinem Zweig.

¹⁹שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃

²⁰Meine Herrlichkeit erneuerte sich bei mir, und mein Bogen verjüngte sich in meiner Hand.

²⁰כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃

²¹Auf mich hörte und wartete man und lauschte stillschweigend auf meinen Rat.

²¹לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃

²²Auf meine Rede folgte kein Widerspruch, und meine Worte träufelten auf sie.

²²אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃

²³Sie harrten auf mich, wie das Erdreich auf einen Regen, und sperrten ihren Mund auf, wie nach einem Spätregen.

²³ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃

²⁴Lächelte ich sie an, so konnten sie es kaum glauben, und das Licht meines Angesichts konnten sie nicht verdunkeln.

²⁴אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃

²⁵Ich prüfte ihren Weg und saß oben an und wohnte wie ein König unter dem Volke, wie einer, der die Traurigen tröstet.

²⁵אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃