1Einen Bund hatte ich geschlossen mit meinen Augen, und wie hätte ich mein Auge auf eine Jungfrau werfen dürfen!
1ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃
2Denn was würde mir Gott vom Himmel dafür zuteilen, und welchen Lohn erhielte ich vom Allmächtigen aus der Höhe?
2ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃
3Ist denn das Unglück nicht für den Ungerechten und das Mißgeschick für die Übeltäter?
3הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃
4Sieht Er nicht meine Wege und zählt alle meine Schritte,
4הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃
5so daß er wissen kann, ob ich mit Lügen umgegangen oder auf Betrug ausgegangen bin?
5אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃
6Er wäge mich auf gerechter Waage, so wird Gott meine Unschuld erkennen!
6ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃
7Ist mein Schritt vom Wege abgewichen oder mein Herz den Augen nachgewandelt und klebt meinen Händen ein Makel an,
7אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃
8so will ich säen, und ein anderer soll es essen, und meine Pflanzungen sollen entwurzelt werden!
8אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃
9Hat sich mein Herz hinreißen lassen zu einem Weibe, oder habe ich gelauert an der Tür meines Nächsten,
9אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃
10so soll mein Weib für einen andern mahlen, und andere mögen sich über sie beugen!
10תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃
11Denn das wäre eine Schandtat und ein strafwürdiges Vergehen,
11כי הוא זמה והיא עון פלילים׃
12ja ein Feuer wär's, das bis in die Hölle hinein brennen und alle meine Habe verzehren müßte mit Stumpf und Stiel.
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
13Habe ich das Recht verweigert meinem Knecht oder meiner Magd, wenn sie eine Sache wider mich hatten,
13אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃
14was wollte ich tun, wenn Gott wider mich aufträte, und wenn er mich zur Rede stellte, was wollte ich ihm antworten?
14ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃
15Hat nicht der, der mich im Mutterschoße bereitete, auch sie gemacht, hat nicht ein und derselbe uns aus dem Mutterleibe hervorgebracht?
15הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃
16Habe ich den Armen versagt, was sie begehrten, und die Augen der Witwe verschmachten lassen?
16אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃
17Habe ich meinen Bissen allein verzehrt, und hat das Waislein nichts davon gekriegt?
17ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃
18Wahrlich, von meiner Jugend auf hat es mich hochgehalten wie einen Vater, und von Mutterleib an habe ich sie geführt!
18כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃
19Habe ich einen umherirren sehen ohne Kleider und dem Armen keine Decke gegeben?
19אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃
20Nein, wahrlich, es haben mich seine Lenden gesegnet, wenn sie von der Wolle meiner Lämmer warm geworden sind!
20אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃
21Habe ich meine Hand gegen die Waise erhoben, weil ich sah, daß man mir helfen würde im Tor,
21אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃
22so soll mir die Schulter vom Nacken fallen und mein Arm aus seiner Röhre brechen!
22כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃
23Aber ich hätte mich vor Gottes Strafe gefürchtet, und aus Ehrfurcht vor ihm hätte ich es gar nicht gekonnt.
23כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃
24Habe ich mein Vertrauen auf Gold gesetzt und zu dem feinen Gold gesagt:
24אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃
25«Sei du meine Zuversicht!», habe ich mich gefreut, weil ich reich geworden bin und meine Hand viel erworben hat;
25אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃
26habe ich die Sonne angesehen, weil sie leuchtete, und den Mond, weil er so prächtig dahinzog,
26אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃
27und habe ich mein Herz im Geheimen betören lassen, daß ich ihnen Küsse zuwarf mit der Hand,
27ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃
28so wäre auch das ein strafwürdiges Vergehen gewesen; denn ich hätte den Gott verleugnet, der höher ist.
28גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃
29Habe ich mich gefreut über den Sturz meines Feindes und mich ergötzt daran, wenn ihn ein Unglück traf?
29אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃
30Nein, ich habe meine Zunge nicht hergegeben zum Sündigen, daß ich mit einem Fluche sein Leben gefordert hätte.
30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃
31Haben meine Hausgenossen nicht oft gesagt: Wer hätte sich nicht von seinem Fleische gesättigt?
31אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃
32Kein Fremdling brauchte draußen zu übernachten; ich öffnete meine Tür dem Wandersmann.
32בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃
33Habe ich, wie Adam, meine Übertretung bedeckt, so daß ich meine Schuld in meinem Busen verbarg,
33אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃
34weil ich die große Menge fürchtete und die Verachtung der Geschlechter mich erschreckte, so daß ich schweigen mußte und nicht zur Tür hinausgehen durfte?...
34כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃
35O daß ich einen hätte, der mir Gehör schenkte! Siehe, da ist meine Unterschrift; der Allmächtige antworte mir, und mein Gegner schreibe eine Klageschrift wider mich!
35מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃
36Wahrlich, ich würde sie auf meine Schulter legen und sie mir wie eine Krone umbinden!
36אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃
37Meine Schritte dürfte ich ihm getrost aufzählen und ihm nahen wie ein Fürst!
37מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃
38Wenn mein Acker wider mich schreit und seine Furchen miteinander weinen,
38אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃
39weil ich, ohne ihn zu bezahlen, seinen Ertrag genossen und seinen Besitzer ums Leben gebracht habe,
39אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃
40so soll er statt Weizen Dornen tragen und Unkraut anstatt der Gerste! Zu Ende sind die Reden Hiobs.
40תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃