¹Und Elihu hob wieder an und sprach:

¹ויען אליהוא ויאמר׃

²Höret, ihr Weisen, meine Worte, und ihr Verständigen, merket auf mich!

²שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃

³Denn das Ohr prüft die Rede, wie der Gaumen die Speise schmeckt.

³כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃

⁴Das Rechte wollen wir uns erwählen und untereinander ausmachen, was gut ist.

⁴משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃

⁵Denn Hiob behauptet: «Ich bin gerecht, aber Gott hat mir mein Recht entzogen.

⁵כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃

⁶Bei all meinem Recht werde ich zum Lügner gestempelt, tödlich verwundet bin ich vom Pfeil, ohne Schuld!»

⁶על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃

⁷Wo ist ein Mann wie Hiob, der Lästerung trinkt wie Wasser,

⁷מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

⁸der so wie er in Gesellschaft der Übeltäter wandelt und mit gottlosen Leuten umgeht?

⁸וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃

⁹Denn er hat gesagt: «Es nützt dem Menschen nichts, wenn er mit Gott Freundschaft pflegt!»

⁹כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃

¹⁰Darum, ihr verständigen Männer, hört mir zu: Fern sei es von Gott, sich Gewalttätigkeiten zu erlauben, und von dem Allmächtigen, Unrecht zu tun;

¹⁰לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃

¹¹sondern er bezahlt dem Menschen, wie er es verdient, und läßt einem jeden widerfahren nach seinem Wandel.

¹¹כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃

¹²Ja wahrlich, Gott tut kein Unrecht, und der Allmächtige beugt das Recht nicht!

¹²אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃

¹³Wessen Obhut ist die Erde unterstellt, und wer gibt acht auf die ganze Welt?

¹³מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃

¹⁴Wenn er nur noch auf sich selbst achtete und seinen Geist und Odem wieder zu sich nähme,

¹⁴אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

¹⁵so würde alles Fleisch miteinander vergehen und der Mensch wieder zum Staube kehren.

¹⁵יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃

¹⁶Hast du nun Verstand, so höre dies und merke auf die Stimme meiner Worte!

¹⁶ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃

¹⁷Könnte auch einer, der das Recht haßt, herrschen, oder willst du den Gerechten, den Mächtigen, verdammen?

¹⁷האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃

¹⁸Darf man zum König sagen: Du Nichtsnutz! und zu den Edlen: Ihr seid ungerecht?

¹⁸האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃

¹⁹wieviel weniger zu dem, der die Person der Fürsten nicht ansieht und den Reichen nicht mehr achtet als den Armen; denn sie sind alle seiner Hände Werk.

¹⁹אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃

²⁰Plötzlich sterben sie, mitten in der Nacht; Völker wanken und gehen dahin, und er beseitigt Tyrannen ohne Menschenhand.

²⁰רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃

²¹Denn Gottes Augen sind auf die Wege eines jeden gerichtet, und er sieht jeden Schritt, den einer macht.

²¹כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃

²²Es gibt keine Finsternis und keinen Todesschatten, wo die Übeltäter sich verbergen könnten.

²²אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃

²³Ja, er braucht den Menschen, der vor Gott zu Gerichte geht, nicht erst noch zu untersuchen.

²³כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃

²⁴Er zerschmettert Gewaltige ohne Untersuchung und setzt andere an deren Statt.

²⁴ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃

²⁵Weil er ihre Werke kennt, darum kehrt er sie um über Nacht, und sie werden zermalmt.

²⁵לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃

²⁶Als Gottlose züchtigt er sie vor aller Augen darum,

²⁶תחת רשעים ספקם במקום ראים׃

²⁷daß sie von ihm abgefallen sind und keinen seiner Wege beachtet haben,

²⁷אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃

²⁸und weil des Armen Geschrei zu ihm gelangt ist und er das Schreien der Unterdrückten erhört hat.

²⁸להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

²⁹Wenn er Frieden gibt, wer will verdammen? Wenn er aber sein Angesicht verbirgt, wer kann ihn schauen? So handelt er sowohl über einem Volk, als auch über dem einzelnen Menschen,

²⁹והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

³⁰damit nicht gottlose Menschen regieren und das Volk in Fallstricke gerät.

³⁰ממלך אדם חנף ממקשי עם׃

³¹Darf man zu Gott sagen: Ich muß Strafe tragen und habe doch nichts verbrochen?

³¹כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃

³²Nein, sondern: Was ich nicht sehe, lehre du mich, und habe ich Unrecht getan, so will ich's nicht mehr tun!

³²בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃

³³Soll Er nach deinem Sinn Vergeltung üben, weil du verwirfst? Denn du mußt wählen, und nicht ich; was du weißt, das sage an!

³³המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃

³⁴Verständige Männer werden mir zustimmen und jeder weise Mann, der mir zuhört:

³⁴אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃

³⁵Hiob redet wie ein Unwissender, und seine Worte zeugen nicht von Verstand.

³⁵איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃

³⁶Möchte Hiob fort und fort geprüft werden, weil er sich zu den gottlosen Leuten geschlagen hat!

³⁶אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃

³⁷Denn zu seiner Sünde fügt er Abfall hinzu, er verhöhnt uns und redet viel wider Gott!

³⁷כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃