¹Und Elihu fuhr fort und sprach:

¹ויסף אליהוא ויאמר׃

²Gedulde dich noch ein wenig, so will ich dich lehren, ich habe noch mehr zu reden für Gott.

²כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃

³Ich will mein Wissen weither holen und meinem Schöpfer Gerechtigkeit widerfahren lassen!

³אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃

⁴Denn wahrlich, meine Reden sind keine Lügen, du hast es mit einem ganz Verständigen zu tun!

⁴כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃

⁵Siehe, Gott ist mächtig, doch verachtet er niemand; groß ist die Kraft seines Herzens.

⁵הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃

⁶Den Gottlosen läßt er nicht leben, aber den Elenden schafft er Recht.

⁶לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃

⁷Er wendet seine Augen nicht ab von den Gerechten und setzt sie auf ewig mit Königen auf den Thron, damit sie herrschen.

⁷לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃

⁸Sind sie aber in Fesseln gebunden, in Banden des Elends gefangen,

⁸ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃

⁹so hält er ihnen ihre Taten und ihre Übertretungen vor; denn sie haben sich überhoben;

⁹ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃

¹⁰er öffnet ihr Ohr der Bestrafung und befiehlt ihnen, sich von der Bosheit abzukehren.

¹⁰ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃

¹¹Wenn sie dann gehorchen und sich unterwerfen, so werden sie ihre Tage in Glück und ihre Jahre in Wohlfahrt beendigen.

¹¹אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃

¹²Gehorchen sie aber nicht, so kommen sie um durchs Schwert und sterben dahin in ihrem Unverstand.

¹²ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃

¹³Denn die, welche ruchlosen Herzens sind, widersetzen sich; sie flehen nicht, wenn er sie gefesselt hat.

¹³וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃

¹⁴Ihre Seele stirbt in der Jugend und ihr Leben unter den Hurern.

¹⁴תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃

¹⁵Den Gedemütigten aber rettet er durch die Demütigung und öffnet durch die Trübsal sein Ohr.

¹⁵יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃

¹⁶Und auch dich lockt er aus der Enge in die Weite, da keine Not mehr sein wird, und an einen reichbesetzten Tisch.

¹⁶ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃

¹⁷Bist du aber vom Urteil des Gottlosen erfüllt, so werden Urteil und Gericht dich treffen.

¹⁷ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃

¹⁸Der Zorn verleite dich ja nicht zur Lästerung, und die Menge des Lösegeldes besteche dich nicht.

¹⁸כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃

¹⁹Wird er deinen Reichtum schätzen? Er achtet nicht auf Gold, noch auf alle Anstrengungen der Kraft.

¹⁹היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃

²⁰Sehne dich nicht nach der Nacht, da Völker untergehen werden.

²⁰אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃

²¹Hüte dich, wende dich nicht zum Bösen, denn dieses ziehst du dem Leiden vor.

²¹השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃

²²Siehe, Gott ist erhaben in seiner Kraft, wo ist ein Lehrer wie er?

²²הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃

²³Wer will ihn zur Rede stellen über seinen Weg, und wer will zu ihm sagen: Du hast Unrecht getan?

²³מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃

²⁴Gedenke daran, sein Tun zu erheben; die Menschen sollen es besingen.

²⁴זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃

²⁵Alle Menschen sehen es ja, der Sterbliche schaut es von ferne.

²⁵כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃

²⁶Siehe, wie erhaben ist Gott! Wir aber verstehen ihn nicht; die Zahl seiner Jahre hat niemand erforscht.

²⁶הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃

²⁷Denn er zieht Wassertropfen herauf; sie träufeln als Regen aus seinem Dunst, den die Wolken rieseln lassen,

²⁷כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃

²⁸sie triefen auf viele Menschen herab.

²⁸אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃

²⁹Versteht man auch das Ausspannen der Wolken und das Krachen seines Gezelts?

²⁹אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃

³⁰Siehe, er breitet sein Licht um sich her aus und bedeckt die Gründe des Meeres;

³⁰הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃

³¹denn damit richtet er die Völker und gibt Speise die Fülle.

³¹כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃

³²Seine Hände bedeckt er mit Licht und gebietet ihm, zu treffen.

³²על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃

³³Sein Donnern kündigt ihn an, die Herde sein Heraufsteigen im Gewitter .

³³יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃