1Sprüche Salomos, des Sohnes Davids, des Königs von Israel,
1משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃
2daß man Weisheit und Zucht erlerne und verständige Reden verstehe,
2לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃
3daß man Gedankenzucht erlange, Rechtssinn, Urteilskraft und Aufrichtigkeit;
3לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃
4damit den Einfältigen Klugheit, den Jünglingen Erkenntnis und Besonnenheit verliehen werde.
4לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃
5Wer weise ist, hört darauf und vermehrt seine Kenntnisse, und wer verständig ist, eignet sich Fertigkeiten an,
5ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃
6damit er Sprichwörter und bildliche Rede verstehe, die Worte der Weisen und ihre Rätsel.
6להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃
7Die Furcht des HERRN ist der Anfang der Erkenntnis; nur Toren verachten Weisheit und Zucht!
7יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃
8Höre, mein Sohn, die Unterweisung deines Vaters und verwirf nicht die Lehre deiner Mutter!
8שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃
9Denn sie sind ein schöner Kranz für dein Haupt und ein Geschmeide um deinen Hals.
9כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃
10Mein Sohn, wenn dich Sünder überreden wollen, so willige nicht ein,
10בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃
11wenn sie sagen: «Komm mit uns, wir wollen auf Blut lauern, wir wollen dem Unschuldigen ohne Ursache nachstellen;
11אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃
12wir wollen sie verschlingen wie der Scheol die Lebendigen, als sänken sie unversehens ins Grab!
12נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
13Wir wollen allerlei kostbares Gut gewinnen und unsre Häuser füllen mit Raub;
13כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃
14schließe dich uns auf gut Glück an, wir wollen gemeinsame Kasse führen!»
14גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃
15Mein Sohn, geh nicht mit ihnen auf dem Wege, halte deinen Fuß zurück von ihrem Pfad!
15בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃
16Denn ihre Füße laufen zum Bösen und eilen Blut zu vergießen.
16כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃
17Denn vergeblich wird das Netz ausgespannt vor den Augen aller Vögel;
17כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃
18sie aber lauern auf ihr eigenes Blut und stellen ihrem eigenen Leben nach.
18והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃
19Dies ist das Schicksal aller, die nach ungerechtem Gewinn trachten: er kostet seinen Besitzern die Seele!
19כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃
20Die Weisheit ruft draußen laut, öffentlich läßt sie ihre Stimme hören;
20חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃
21im ärgsten Straßenlärm schreit sie, an den Pforten der Stadttore hält sie ihre Reden:
21בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃
22Wie lange wollt ihr Einfältigen die Einfalt lieben und ihr Spötter Lust am Spotten haben und ihr Toren Erkenntnis hassen?
22עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃
23Kehret um zu meiner Zurechtweisung! Siehe, ich will euch meinen Geist sprudeln lassen, euch meine Worte kundtun!
23תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃
24Darum, weil ich rufe und ihr mich abweiset, weil ich meine Hand ausstrecke und niemand darauf achtet,
24יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃
25weil ihr vielmehr allen meinen Rat verwerfet und meine Zurechtweisung nicht begehret,
25ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃
26so werde auch ich eures Unglücks lachen und euer spotten,
26גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃
27wenn das, was ihr fürchtet, wie ein Wetter über euch kommt und euer Schicksal euch wie ein Wirbelsturm überraschen wird, wenn euch Angst und Not überfällt.
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
28Dann werden sie mich anrufen, aber ich werde nicht antworten; sie werden mich eifrig suchen und nicht finden,
28אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃
29darum, daß sie die Erkenntnis gehaßt und die Furcht des HERRN nicht erwählt haben,
29תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃
30daß sie meinen Rat nicht begehrt und alle meine Zurechtweisung verschmäht haben.
30לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃
31Darum sollen sie von der Frucht ihres eigenen Weges essen und von ihren eigenen Ratschlägen genug bekommen!
31ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃
32Denn ihre Verirrung bringt die Einfältigen um, und ihre Sorglosigkeit stürzt die Toren ins Verderben.
32כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃
33Wer aber mir gehorcht, wird sicher wohnen und kein Unheil fürchten müssen.
33ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃