¹Mein Sohn, hast du dich für deinen Nächsten verbürgt, für einen Fremden dich durch Handschlag verpflichtet;

¹בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

²bist du durch ein mündliches Versprechen gebunden, gefangen durch die Reden deines Mundes,

²נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

³so tue doch das, mein Sohn: Rette dich; denn du bist in die Hand deines Nächsten geraten! Darum gehe hin, wirf dich vor ihm nieder und bestürme deinen Nächsten.

³עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

⁴Gönne deinen Augen keinen Schlaf und deinen Augenlidern keinen Schlummer!

⁴אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

⁵Rette dich aus seiner Hand wie eine Gazelle und wie ein Vogel aus der Hand des Vogelstellers!

⁵הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

⁶Gehe hin zur Ameise, du Fauler, siehe ihre Weise an und lerne:

⁶לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

⁷obwohl sie keinen Fürsten, noch Hauptmann, noch Herrscher hat,

⁷אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

⁸bereitet sie dennoch im Sommer ihr Brot und sammelt in der Erntezeit ihre Speise.

⁸תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

⁹Wie lange willst du liegen bleiben, du Fauler? Wann willst du aufstehen von deinem Schlaf?

⁹עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

¹⁰«Ein wenig schlafen, ein wenig schlummern, ein wenig die Hände in den Schoß legen, um zu ruhen»:

¹⁰מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

¹¹so holt dich die Armut ein wie ein Schnelläufer, und der Mangel wie ein Leichtbewaffneter!

¹¹ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

¹²Ein Taugenichts, ein nichtswürdiger Mensch ist, wer falsche Reden führt

¹²אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

¹³und dabei mit seinen Augen blinzelt, Kratzfüße macht und die Hände reibt.

¹³קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

¹⁴Verkehrtheit ist in seinem Herzen; er schmiedet allezeit Böses, richtet Zänkereien an.

¹⁴תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

¹⁵Darum wird sein Schicksal plötzlich über ihn kommen, augenblicklich wird er zusammenbrechen, unrettbar.

¹⁵על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

¹⁶Diese sechs Stücke haßt der HERR, und sieben sind seiner Seele ein Greuel:

¹⁶שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

¹⁷stolze Augen, falsche Zunge, Hände, die unschuldiges Blut vergießen,

¹⁷עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

¹⁸ein Herz, das böse Pläne schmiedet, Füße, die schnell zum Bösen laufen,

¹⁸לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

¹⁹ein falscher Zeuge, der Lügen ausspricht, und wer Zwietracht zwischen Brüder wirft.

¹⁹יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

²⁰Bewahre, mein Sohn, das Gebot deines Vaters, und verwirf nicht die Lehre deiner Mutter!

²⁰נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

²¹Binde sie beständig auf dein Herz, hänge sie um deinen Hals;

²¹קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

²²auf deinen Gängen sollen sie dich geleiten, auf deinem Lager dich behüten und wenn du aufstehst, dir in den Sinn kommen!

²²בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

²³Denn das Gebot ist eine Leuchte, und die Lehre ist ein Licht, Zucht und Vermahnung sind ein Weg des Lebens.

²³כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

²⁴Sie sollen dich bewahren vor dem schlechten Weib, vor der glatten Zunge der Fremden;

²⁴לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

²⁵daß du in deinem Herzen nicht nach ihrer Schönheit begehrest und sie dich nicht fange mit ihren Augenwimpern.

²⁵אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

²⁶Denn um einer Hure willen kommt man an den Bettelstab, und eines andern Weib gefährdet die teure Seele!

²⁶כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

²⁷Kann jemand Feuer in seinem Busen tragen, ohne daß seine Kleider in Brand geraten?

²⁷היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

²⁸Oder kann einer auf glühenden Kohlen laufen, ohne die Füße zu verbrennen?

²⁸אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

²⁹Also geht auch keiner ungestraft zu seines Nächsten Eheweib und rührt sie an!

²⁹כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

³⁰Man verachtet den Dieb nicht, wenn er stiehlt, um sein Leben zu fristen, wenn er Hunger hat;

³⁰לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

³¹wird er ertappt, so muß er siebenfach bezahlen und alles hergeben, was er im Hause hat;

³¹ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

³²wer aber ein Weib zum Ehebruch verführt, der ist ein herzloser Mensch; er ruiniert seine eigene Seele, indem er solches tut.

³²נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

³³Schläge und Schmach werden ihn treffen, und seine Schande ist nicht auszutilgen;

³³נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

³⁴denn der Zorn des Mannes glüht, und am Tage der Rache wird er nicht schonen;

³⁴כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

³⁵er sieht kein Lösegeld an und läßt sich durch das größte Geschenk nicht besänftigen.

³⁵לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃