1Mein Sohn, bewahre meine Rede und birg meine Gebote in dir!
1בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2Beobachte meine Gebote, so wirst du leben, und bewahre meine Lehre wie einen Augapfel!
2שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens!
3קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃
4Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester! und sage zum Verstand: Du bist mein Vertrauter!
4אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5daß du bewahrt bleibest vor dem fremden Weibe, vor der Buhlerin, die glatte Worte gibt!
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6Denn als ich am Fenster meines Hauses durch das Gitter guckte
6כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7und die Einfältigen beobachtete, bemerkte ich unter den Söhnen einen unverständigen Jüngling.
7וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8Der strich auf der Gasse herum, nicht weit von ihrem Winkel, und betrat den Weg zu ihrem Haus
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9in der Dämmerung, beim Einbruch der Nacht, da es dunkelte.
9בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10Siehe, da lief ihm ein Weib entgegen im Hurenschmuck und verschmitzten Herzens,
10והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11frech und zügellos. Ihre Füße können nicht zu Hause bleiben;
11המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12bald auf der Straße, bald auf den Plätzen, an allen Ecken lauert sie.
12פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
13Die ergriff und küßte ihn, und mit unverschämter Miene sprach sie zu ihm:
13והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃
14«Ich war ein Dankopfer schuldig, heute habe ich meine Gelübde bezahlt;
14זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15darum bin ich ausgegangen dir entgegen, um eifrig dein Angesicht zu suchen, und ich fand dich auch!
15על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16Ich habe mein Lager mit Teppichen gepolstert, mit bunten Decken von ägyptischem Garn;
16מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17ich habe mein Bett besprengt mit Myrrhe, Aloe und Zimt.
17נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18Komm, wir wollen der Liebe genießen bis zum Morgen, uns an Liebkosungen ergötzen!
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
19Denn der Mann ist nicht zu Hause, er hat eine weite Reise angetreten,
19כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20er hat den Geldbeutel mitgenommen und kommt erst am Tage des Vollmonds wieder heim.»
20צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21Durch ihr eifriges Zureden machte sie ihn geneigt und bewog ihn mit ihren glatten Worten,
21הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22so daß er ihr plötzlich nachlief, wie ein Ochse zur Schlachtbank geht und wie ein Gefesselter zum Narrenhaus
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
23(bis ihm der Pfeil die Leber spaltet), wie ein Vogel ins Netz hinein fliegt und nicht weiß, daß es ihn sein Leben kostet!
23עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
24So schenkt mir nun Gehör, ihr Söhne, und merkt auf die Reden meines Mundes!
24ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃
25Dein Herz neige sich nicht ihren Wegen zu, und verirre dich nicht auf ihre Pfade;
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
26denn sie hat viele verwundet und zu Fall gebracht, und gewaltig ist die Zahl ihrer Opfer.
26כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃
27Wege zur Unterwelt sind ihr Haus, führen hinab zu den Kammern des Todes!
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃