¹Lobe den HERRN, meine Seele! HERR, mein Gott, du bist sehr groß; mit Pracht und Majestät bist du angetan,

¹ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

²du, der in Licht sich hüllt wie in ein Gewand, der den Himmel ausspannt wie ein Zelt,

²עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

³der sich seinen Söller zimmert aus Wasser, Wolken zu seinem Wagen macht und auf den Fittichen des Windes einherfährt,

³המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

⁴der Winde zu seinen Boten macht, Feuerflammen zu seinen Dienern.

⁴עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁵Er hat die Erde auf ihre Grundfesten gestützt, daß sie nimmermehr wanken wird.

⁵יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

⁶Mit der Flut decktest du sie wie mit einem Kleid; die Wasser standen über den Bergen;

⁶תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

⁷aber vor deinem Schelten flohen sie, von deiner Donnerstimme wurden sie verscheucht.

⁷מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

⁸Berge stiegen empor, Täler senkten sich zu dem Ort, welchen du ihnen gesetzt hast.

⁸יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

⁹Du hast den Wassern eine Grenze gesetzt, die sie nicht überschreiten sollen; sie dürfen die Erde nicht wiederum bedecken.

⁹גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

¹⁰Du lässest Quellen entspringen in den Tälern; sie fließen zwischen den Bergen hin;

¹⁰המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

¹¹sie tränken alle Tiere des Feldes; die Wildesel löschen ihren Durst.

¹¹ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

¹²ber ihnen wohnen die Vögel des Himmels; die lassen aus dem Dickicht ihre Stimme erschallen.

¹²עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

¹³Du tränkst die Berge von deinem Söller herab; von der Frucht deiner Werke wird die Erde satt.

¹³משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

¹⁴Du lässest Gras wachsen für das Vieh und Pflanzen, die der Mensch bearbeiten soll, um Nahrung aus der Erde zu ziehen;

¹⁴מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

¹⁵und damit der Wein des Menschen Herz erfreue und seine Gestalt schön werde vom Öl und das Brot das Herz des Menschen stärke.

¹⁵ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

¹⁶Die Bäume des HERRN trinken sich satt, die Zedern Libanons, die er gepflanzt hat,

¹⁶ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

¹⁷woselbst die Vögel nisten und der Storch, der die Zypressen bewohnt.

¹⁷אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

¹⁸Die hohen Berge sind für die Steinböcke, die Felsenklüfte sind der Klippdachsen Zuflucht.

¹⁸הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

¹⁹Er hat den Mond für bestimmte Zeiten gemacht; die Sonne weiß ihren Untergang.

¹⁹עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

²⁰Schaffst du Finsternis, und wird es Nacht, so regen sich alle Tiere des Waldes.

²⁰תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

²¹Die jungen Löwen brüllen nach Raub und verlangen ihre Nahrung von Gott.

²¹הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

²²Geht die Sonne auf, so ziehen sie sich zurück und legen sich in ihre Höhlen;

²²תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

²³der Mensch aber geht aus an sein Tagewerk, an seine Arbeit bis zum Abend.

²³יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

²⁴HERR, wie sind deiner Werke so viel! Du hast sie alle weislich geordnet, und die Erde ist voll deiner Geschöpfe.

²⁴מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

²⁵Da ist das Meer, so groß und weit ausgedehnt; darin wimmelt es ohne Zahl, kleine Tiere samt großen;

²⁵זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

²⁶da fahren die Schiffe; der Leviatan, den du gemacht hast, um darin zu spielen.

²⁶שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

²⁷Sie alle warten auf dich, daß du ihnen ihre Speise gebest zu seiner Zeit;

²⁷כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

²⁸wenn du ihnen gibst, so sammeln sie; wenn du deine Hand auftust, so werden sie mit Gut gesättigt;

²⁸תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

²⁹verbirgst du dein Antlitz, so erschrecken sie; nimmst du ihren Odem weg, so vergehen sie und werden wieder zu Staub;

²⁹תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

³⁰sendest du deinen Odem aus, so werden sie erschaffen, und du erneuerst die Gestalt der Erde.

³⁰תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

³¹Die Herrlichkeit des HERRN währe ewig! Möge der HERR Freude erleben an seinen Werken!

³¹יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

³²Blickt er die Erde an, so zittert sie; rührt er die Berge an, so rauchen sie.

³²המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

³³Ich will dem HERRN singen mein Leben lang, meinen Gott lobpreisen, solange ich noch bin.

³³אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

³⁴Möge mein Gedicht ihm wohlgefallen! Ich freue mich am HERRN.

³⁴יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

³⁵Möchten die Sünder von der Erde vertilgt werden und die Gottlosen nicht mehr sein! Lobe den HERRN, meine Seele! Hallelujah!

³⁵יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃