1Danket dem HERRN, ruft seinen Namen an, macht unter den Völkern seine Taten bekannt!
1הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃
2Singet vor ihm, spielet vor ihm, redet von allen seinen Wundern!
2שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃
3Rühmet euch seines heiligen Namens! Es freue sich das Herz derer, die den HERRN suchen!
3התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃
4Fragt nach dem HERRN und nach seiner Macht, suchet sein Angesicht allezeit!
4דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃
5Gedenket seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteile seines Mundes!
5זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃
6O Same Abrahams, seines Knechtes, o ihr Söhne Jakobs, seine Auserkorenen!
6זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃
7Er, der HERR, ist unser Gott; auf der ganzen Erde gilt sein Recht.
7הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃
8Er gedenkt auf ewig an seinen Bund, an das Wort, das er tausend Geschlechtern befohlen hat;
8זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃
9des Bundes, den er mit Abraham geschlossen, seines Eides, den er Isaak geschworen hat.
9אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃
10Er stellte ihn auf für Jakob als Satzung, für Israel als ewigen Bund,
10ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃
11da er sprach: «Dir gebe ich das Land Kanaan als euer Erbteil»,
11לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃
12da sie noch leicht zu zählen waren, gar wenige und Fremdlinge darin,
12בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃
13und wandern mußten von einem Volk zum andern und von einem Königreich zum andern.
13ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃
14Er ließ sie von keinem Menschen bedrücken und züchtigte Könige um ihretwillen:
14לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃
15«Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten kein Leid!»
15אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃
16Und er rief eine Hungersnot herbei über das Land und zerschlug jegliche Stütze an Brot.
16ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃
17Er sandte einen Mann vor ihnen her, Joseph ward zum Sklaven verkauft!
17שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃
18Sie zwangen seinen Fuß in einen Stock; seine Seele geriet in Fesseln;
18ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃
19bis zur Zeit, da sein Wort eintraf und der Ausspruch des HERRN ihn geläutert hatte.
19עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃
20Der König sandte hin und befreite ihn; der die Völker beherrschte, ließ ihn los.
20שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃
21Er setzte ihn zum Herrn über sein Haus und zum Herrscher über alle seine Güter,
21שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃
22daß er seine Fürsten nach Belieben binde und seine Ältesten unterweise.
22לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃
23Da zog Israel nach Ägypten, und Jakob wurde ein Fremdling im Lande Hams.
23ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃
24Und er machte sein Volk sehr fruchtbar und ließ es zahlreicher werden als seine Dränger.
24ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃
25Er wandte ihr Herz, sein Volk zu hassen, arglistig zu handeln an seinen Knechten.
25הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃
26Er sandte Mose, seinen Knecht, Aaron, den er erwählt hatte.
26שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃
27Die verrichteten seine Zeichen unter ihnen und taten Wunder im Lande Hams.
27שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃
28Er sandte Finsternis, und es ward Nacht, damit sie seinen Worten nicht widerstreben möchten.
28שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃
29Er verwandelte ihre Gewässer in Blut und tötete ihre Fische;
29הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃
30ihr Land wimmelte von Fröschen bis in die Gemächer ihrer Könige.
30שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃
31Er sprach; und es kamen Fliegenschwärme, Mücken in alle ihre Grenzen.
31אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃
32Er gab ihnen Hagel statt Regen, Feuerflammen auf ihr Land;
32נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃
33und er schlug ihre Weinstöcke und Feigenbäume und zerbrach die Bäume in ihrem Land.
33ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃
34Er sprach; da kamen Heuschrecken und Käfer ohne Zahl,
34אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃
35die fraßen alles Kraut im Lande und verzehrten ihre Feldfrüchte.
35ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃
36Und er schlug alle Erstgeburt in ihrem Lande, alle Erstlinge ihrer Kraft.
36ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃
37Aber sie ließ er ausziehen mit Silber und Gold, und es war kein Strauchelnder unter ihren Stämmen.
37ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃
38gypten war froh, daß sie gingen; denn der Schrecken vor ihnen war auf sie gefallen.
38שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃
39Er breitete vor ihnen eine Wolke aus zur Decke und Feuer, um die Nacht zu erleuchten.
39פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃
40Sie forderten; da ließ er Wachteln kommen und sättigte sie mit Himmelsbrot.
40שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃
41Er öffnete den Felsen; da floß Wasser heraus; es floß ein Bach in der Wüste.
41פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
42Denn er gedachte an sein heiliges Wort, an Abraham, seinen Knecht.
42כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃
43Er ließ sein Volk ausziehen mit Freuden, mit Jubel seine Auserwählten.
43ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃
44Und er gab ihnen die Länder der Heiden; und woran die Völker sich abgemüht hatten, das nahmen sie in Besitz;
44ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃
45auf daß sie seine Satzungen halten und seine Lehren bewahren möchten. Hallelujah!
45בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃