¹Ein Psalm Asaphs. O Gott, es sind Heiden in dein Erbe eingedrungen; die haben deinen heiligen Tempel verunreinigt und Jerusalem zu Steinhaufen gemacht!

¹מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃

²Sie haben die Leichname deiner Knechte den Vögeln des Himmels zur Speise gegeben, das Fleisch deiner Frommen den wilden Tieren;

²נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃

³sie haben deren Blut vergossen wie Wasser, rings um Jerusalem her, und niemand begräbt sie.

³שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃

⁴Wir sind ein Hohn für unsre Nachbarn und vor unsrer Umgebung zu Spott und Schanden geworden!

⁴היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

⁵Wie lange soll das noch währen, o HERR? Willst du ewiglich zürnen? Soll dein Eifer wie Feuer brennen?

⁵עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃

⁶Gieße deinen Grimm über die Heiden aus, die dich nicht kennen, und über die Königreiche, die deinen Namen nicht anrufen!

⁶שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃

⁷Denn sie haben Jakob gefressen und seine Wohnung verwüstet.

⁷כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃

⁸Rechne uns nicht die Verschuldungen unsrer Vorfahren an; dein Erbarmen komme uns bald entgegen; denn wir sind sehr geschwächt!

⁸אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃

⁹Hilf uns, du Gott unsres Heils, um der Ehre deines Namens willen, und rette uns und vergib uns unsre Sünden um deines Namens willen!

⁹עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃

¹⁰Warum sollen die Heiden sagen: «Wo ist nun ihr Gott?» Laß unter den Heiden kundwerden vor unsern Augen die Rache für das vergossene Blut deiner Knechte!

¹⁰למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃

¹¹Laß vor dich kommen das Seufzen der Gefangenen; bewahre durch deinen gewaltigen Arm die dem Tode Geweihten,

¹¹תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃

¹²und vergilt unsern Nachbarn siebenfältig in ihren Busen die Lästerungen, womit sie dich, Herr, gelästert haben!

¹²והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃

¹³Wir aber, dein Volk und die Schafe deiner Weide, wollen dir ewiglich danken und deinen Ruhm erzählen von Geschlecht zu Geschlecht.

¹³ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃