¹[] Τοτε απεκριθη ο Κυριος προς τον Ιωβ εκ του ανεμοστροβιλου και ειπε·

¹ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃

²Τις ουτος, οστις σκοτιζει την βουλην μου δια λογων ασυνετων;

²מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃

³Ζωσον ηδη την οσφυν σου ως ανηρ· διοτι θελω σε ερωτησει, και φανερωσον μοι.

³אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃

⁴[] Που ησο οτε εθεμελιονον την γην; απαγγειλον, εαν εχης συνεσιν.

⁴איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃

⁵Τις εθεσε τα μετρα αυτης, εαν εξευρης; η τις ηπλωσε σταθμην επ' αυτην;

⁵מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃

⁶Επι τινος ειναι εστηριγμενα τα θεμελια αυτης; η τις εθεσε τον ακρογωνιαιον λιθον αυτης,

⁶על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃

⁷οτε τα αστρα της αυγης εψαλλον ομου και παντες οι υιοι του Θεου ηλαλαζον;

⁷ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃

⁸η τις συνεκλεισε την θαλασσαν με θυρας, οτε εξορμωσα εξηλθεν εκ μητρας;

⁸ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

⁹οτε περιεβαλον αυτην με νεφελην και με ομιχλην εσπαργανωσα αυτην,

⁹בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃

¹⁰και περιωρισα αυτην δια προσταγματος μου, και εβαλον μοχλους και πυλας,

¹⁰ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃

¹¹και ειπα, Εως αυτου θελεις ερχεσθαι και δεν θελεις υπερβη· και εδω θελει συντριβεσθαι η υπερηφανια των κυματων σου;

¹¹ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃

¹²[] Προσεταξας συ την πρωιαν επι των ημερων σου; εδειξας εις την αυγην τον τοπον αυτης,

¹²המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃

¹³δια να πιαση τα εσχατα της γης, ωστε οι κακουργοι να εκτιναχθωσιν απ' αυτης;

¹³לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃

¹⁴Αυτη μεταμορφουται ως πηλος σφραγιζομενος· και τα παντα παρουσιαζονται ως στολη.

¹⁴תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃

¹⁵Και το φως των ασεβων αφαιρειται απ' αυτων, ο δε βραχιων των υπερηφανων συντριβεται.

¹⁵וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃

¹⁶Εισηλθες εως των πηγων της θαλασσης; η περιεπατησας εις εξιχνιασιν της αβυσσου;

¹⁶הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃

¹⁷Ηνοιχθησαν εις σε του θανατου αι πυλαι; η ειδες τας θυρας της σκιας του θανατου;

¹⁷הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃

¹⁸Εγνωρισας το πλατος της γης; απαγγειλον, εαν ενοησας παντα ταυτα.

¹⁸התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃

¹⁹Που ειναι η οδος της κατοικιας του φωτος; και του σκοτους, που ειναι ο τοπος αυτου,

¹⁹אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃

²⁰δια να συλλαβης αυτο εις το οριον αυτου και να γνωρισης τας τριβους της οικιας αυτου;

²⁰כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃

²¹Γνωριζεις αυτο, διοτι τοτε εγεννηθης; η διοτι ο αριθμος των ημερων σου ειναι πολυς;

²¹ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃

²²Εισηλθες εις τους θησαυρους της χιονος; η ειδες τους θησαυρους της χαλαζης,

²²הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃

²³τους οποιους φυλαττω δια τον καιρον της θλιψεως δια την ημεραν της μαχης και του πολεμου;

²³אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃

²⁴Δια τινος οδου διαδιδεται το φως, η ο ανατολικος ανεμος διαχεεται επι την γην;

²⁴אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃

²⁵[] Τις ηνοιξε ρυακας δια τας ραγδαιας βροχας, η δρομον δια την αστραπην της βροντης,

²⁵מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃

²⁶δια να φερη βροχην επι γην ακατοικητον, εις ερημον, οπου ανθρωπος δεν υπαρχει,

²⁶להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

²⁷δια να χορταση την αβατον και ακατοικητον, και να αναβλαστηση τον βλαστον της χλοης;

²⁷להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃

²⁸Εχει πατερα η βροχη; η τις εγεννησε τας σταγονας της δροσου;

²⁸היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃

²⁹Απο μητρας τινος εξερχεται ο παγος; και την παχνην του ουρανου, τις εγεννησε;

²⁹מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃

³⁰Τα υδατα σκληρυνονται ως λιθος, και το προσωπον της αβυσσου πηγνυεται.

³⁰כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃

³¹Δυνασαι να δεσμευσης τας γλυκειας επιρροας της Πλειαδος η να λυσης τα δεσμα τον Ωριωνος;

³¹התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃

³²Δυνασαι να εκβαλης τα Ζωδια εις τον καιρον αυτων; η δυνασαι να οδηγησης τον Αρκτουρον μετα των υιων αυτου;

³²התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃

³³Γνωριζεις τους νομους του ουρανου; δυνασαι να διαταξης τας επιρροας αυτου επι την γην;

³³הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃

³⁴Δυνασαι να υψωσης την φωνην σου εις τα νεφη, δια να σε σκεπαση αφθονια υδατων;

³⁴התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃

³⁵Δυνασαι να αποστειλης αστραπας, ωστε να εξελθωσι και να ειπωσι προς σε, Ιδου, ημεις;

³⁵התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃

³⁶Τις εβαλε σοφιαν εντος του ανθρωπου; η τις εδωκε συνεσιν εις την καρδιαν αυτου;

³⁶מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃

³⁷Τις δυναται να αριθμηση τα νεφη δια σοφιας; η τις δυναται να κενονη τα δοχεια του ουρανου,

³⁷מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃

³⁸δια να χωνευθη το χωμα εις συμπηξιν και οι βωλοι να συγκολλωνται;

³⁸בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃

³⁹Θελεις κυνηγησει θηραμα δια τον λεοντα; η χορτασει την ορεξιν των σκυμνων,

³⁹התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃

⁴⁰οταν κοιτωνται εν τοις σπηλαιοις και καθηνται εις τους κρυπτηρας δια να ενεδρευωσι;

⁴⁰כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃

⁴¹Τις ετοιμαζει εις τον κορακα την τροφην αυτου, οταν οι νεοσσοι αυτου κραζωσι προς τον Θεον, περιπλανωμενοι δι' ελλειψιν τροφης;

⁴¹מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃