1[] Καλεσον τωρα, εαν τις σοι αποκριθη; και προς τινα των αγιων θελεις αποβλεψει;
1קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃
2Διοτι η οργη φονευει τον αφρονα, και η αγανακτησις θανατονει τον μωρον.
2כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃
3Εγω ειδον τον αφρονα ριζουμενον· αλλ' ευθυς προειπα κατηραμενην την κατοικιαν αυτου.
3אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃
4Οι υιοι αυτου ειναι μακραν απο της σωτηριας, και καταπιεζονται εμπροσθεν της πυλης, και ουδεις ο ελευθερων·
4ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃
5των οποιων τον θερισμον κατατρωγει ο πεινων, και αρπαζει αυτον εκ των ακανθων και την περιουσιαν αυτων καταπινει ο διψων.
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
6[] Διοτι εκ του χωματος δεν εξερχεται η θλιψις, ουδε η λυπη βλαστανει εκ της γης·
6כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃
7αλλ' ο ανθρωπος γενναται δια την λυπην, και οι νεοσσοι των αετων δια να πετωσιν υψηλα.
7כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃
8Αλλ' εγω τον Θεον θελω επικαλεσθη, και εν τω Θεω θελω εναποθεσει την υποθεσιν μου·
8אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃
9οστις καμνει μεγαλεια ανεξιχνιαστα, θαυμασια αναριθμητα·
9עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃
10οστις διδει βροχην επι το προσωπον της γης, και πεμπει υδατα επι το προσωπον των αγρων·
10הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃
11οστις υψονει τους ταπεινους, και ανεγειρει εις σωτηριαν τους τεθλιμμενους·
11לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃
12οστις διασκεδαζει τας βουλας των πανουργων, και δεν δυνανται αι χειρες αυτων να εκτελεσωσι την επιχειρησιν αυτων·
12מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃
13οστις συλλαμβανει τους σοφους εν τη πανουργια αυτων· και η βουλη των δολιων ανατρεπεται·
13לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃
14την ημεραν απαντωσι σκοτος, και εν μεσημβρια ψηλαφωσι καθως εν νυκτι.
14יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
15Τον πτωχον ομως λυτρονει εκ της ρομφαιας, εκ του στοματος αυτων και εκ της χειρος του ισχυρου.
15וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃
16Και ο πτωχος εχει ελπιδα, της δε ανομιας το στομα εμφραττεται.
16ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃
17[] Ιδου, μακαριος ο ανθρωπος, τον οποιον ελεγχει ο Θεος· δια τουτο μη καταφρονει την παιδειαν του Παντοδυναμου·
17הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃
18διοτι αυτος πληγονει και επιδενει· κτυπα, και αι χειρες αυτου ιατρευουσιν.
18כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃
19Εν εξ θλιψεσι θελει σε ελευθερωσει· και εν τη εβδομη δεν θελει σε εγγισει κακον.
19בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃
20Εν τη πεινη θελει σε λυτρωσει εκ θανατου· και εν πολεμω εκ χειρος ρομφαιας.
20ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃
21Απο μαστιγος γλωσσης θελεις εισθαι πεφυλαγμενος· και δεν θελεις φοβηθη απο του επερχομενου ολεθρου.
21בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃
22Τον ολεθρον και την πειναν θελεις καταγελα· και δεν θελεις φοβηθη απο των θηριων της γης.
22לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃
23Διοτι θελεις εχει συμμαχιαν μετα των λιθων της πεδιαδος· και τα θηρια του αγρου θελουσιν ειρηνευει μετα σου.
23כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃
24Και θελεις γνωρισει οτι ειρηνη ειναι εν τη σκηνη σου, και θελεις επισκεφθη την κατοικιαν σου, και δεν θελει σοι λειπει ουδεν.
24וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃
25Και θελεις γνωρισει οτι ειναι πολυ το σπερμα σου, και οι εκγονοι σου ως η βοτανη της γης.
25וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃
26Θελεις ελθει εις τον ταφον εν βαθει γηρατι, καθως συσσωρευεται η θημωνια του σιτου εν τω καιρω αυτης.
26תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃
27Ιδου, τουτο εξιχνιασαμεν, ουτως εχει· ακουσον αυτο και γνωρισον εν σεαυτω.
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃