1ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃
1以色列人發怨言當時，全體會眾大聲喧嚷；那夜眾民都哭號。
2וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃
2以色列人向摩西和亞倫發怨言；全體會眾都對他們說：“但願我們早死在埃及地，或死在這曠野。
3ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃
3耶和華為甚麼把我們領到這地來，死在刀劍之下呢？我們的妻子和孩子要被擄掠。我們回埃及去，豈不更好嗎？”
4ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃
4於是他們彼此說：“我們另立一個首領，回埃及去吧。”
5ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃
5摩西和亞倫就俯伏在以色列全體會眾面前。
6ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃
6窺探那地的人中，有嫩的兒子約書亞和耶孚尼的兒子迦勒；他們撕裂衣服，
7ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃
7對以色列全體會眾說：“我們去窺探的那地，是十分美好的地方。
8אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃
8耶和華若是喜悅我們，就必把我們領進那地，把那地賜給我們，那地原是流奶與蜜的地。
9אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃
9只要你們不背叛耶和華，就不必怕那地的人，因為他們是我們的食物；蔭庇他們的，已經離開他們了，耶和華卻與我們同在；不要怕他們。”
10ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃
10全體會眾都說要用石頭打死他們二人。這時，耶和華的榮光在會幕中向以色列眾人顯現。
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
11摩西為他們代求耶和華對摩西說：“這民藐視我要到幾時呢？我雖然在他們中間行了這些神蹟，他們還是不信我要到幾時呢？
12אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃
12我要用瘟疫擊殺他們，除滅他們；我要使你成為大國，比他們還強。”
13ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃
13摩西對耶和華說：“這樣埃及人必聽見這事，因為你曾用大能，把這民從他們中間領上來；
14ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃
14埃及人也必告訴那地的居民。那地的居民也曾聽見你耶和華是在這人民中間，你耶和華曾面對面的向人顯現，你的雲彩常停在他們上面；日間你在雲柱中，夜間你在火柱中，走在他們前面。
15והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃
15現在如果你把這人民殺死，像殺死一人，那些聽見你名聲的萬國就必議論說：
16מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃
16‘因為耶和華不能把這民領進他向他們起誓應許的地，所以在曠野把他們殺了。’
17ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃
17現在求主大發能力，照著你說過的話：
18יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃
18‘耶和華不輕易發怒，且有豐盛的慈愛；他赦免罪孽和過犯；絕不以有罪的為無罪，必追討罪孽，自父到子，直到三四代。’
19סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃
19求你照著你的大慈愛，饒恕這人民的罪孽，好像你從埃及直到現在，常赦免這人民一樣。”
20ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃
20耶和華說：“我就照著你的話，赦免他們；
21ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃
21但是，我指著我的永生起誓，全地要被耶和華的榮耀充滿。
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
22這些見過我的榮耀，和我在埃及與曠野所行的神蹟的人，仍然試探了我這十次，不聽從我的話；
23אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃
23他們決不得看見我向他們的祖宗起誓應許之地；藐視我的，一個也不能看見那地。
24ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃
24但是我的僕人迦勒，因他另有一個心志，專心跟從我，我必把他領進他去過的那地；他的子孫也必得著那地為業。
25והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃
25現在亞瑪力人和迦南人住在山谷中，明天你們要回轉，從到紅海路上，起行到曠野去。”
26וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
26耶和華懲罰以色列人（申1:34~40）耶和華吩咐摩西和亞倫說：
27עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃
27“這惡會眾向我發怨言要到幾時呢？以色列人向我所發的怨言，我都聽見了。
28אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃
28你要對他們說：‘耶和華說，我指著我的永生起誓，我必照著你們所說給我聽的，對待你們：
29במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃
29你們的屍體必倒在這曠野；你們中間被數點過的，就是按著你們的數目，從二十歲以上，向我發過怨言的，
30אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃
30都不得進入我起誓給你們居住的那地；只有耶孚尼的兒子迦勒和嫩的兒子約書亞才可以進去。
31וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃
31但是你們的孩子，就是你們所說他們必被擄掠的，我要把他們領進去，他們必得著你們厭棄的那地。
32ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃
32至於你們，你們的屍體必倒在這曠野。
33ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃
33你們的兒女必在曠野飄流四十年，擔當你們背信之罪，直到你們的屍體在曠野都滅盡了。
34במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃
34照著你們窺探那地的日數共四十天，一天算一年，你們要擔當罪孽四十年，你們就知道我為甚麼與你們作對。’
35אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃
35我耶和華已經說了，我必要這樣對待這聚集反抗我的惡會眾；他們要在這曠野滅盡，在這裡死亡。”
36והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃
36摩西派去窺探那地的人回來，因為帶回有關那地的惡信，以致全體會眾都向摩西發怨言，
37וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃
37這些帶回有關那地的惡信的人，都遭受瘟疫死在耶和華面前。
38ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃
38只有嫩的兒子約書亞和耶孚尼的兒子迦勒，仍然活著。
39וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃
39擅自出擊，大敗而逃（申1:41~46）摩西把這些話告訴以色列眾人，他們就非常悲哀。
40וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃
40他們清早起來，上山頂去，說：“我們在這裡；我們要上耶和華應許的地方去，因為我們犯了罪。”
41ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃
41摩西說：“你們為甚麼又違背耶和華的命令呢？這事必不能成功。
42אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃
42你們不要上去，因為耶和華不在你們中間，免得你們在仇敵面前被殺敗。
43כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃
43因為亞瑪力人和迦南人都在那裡，在你們面前，你們必倒在刀下；因為你們轉離不跟隨耶和華，耶和華不與你們同在。”
44ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃
44他們卻擅自上山頂去，但是耶和華的約櫃和摩西並沒有離開營地。
45וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃
45於是，亞瑪力人和住在那山上的迦南人就下來，擊殺他們，粉碎他們，直到何珥瑪。