1כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃
1As snow in summer, and as rain in harvest, So honour [is] not comely for a fool.
2כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃
2As a bird by wandering, as a swallow by flying, So reviling without cause doth not come.
3שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃
3A whip is for a horse, a bridle for an ass, And a rod for the back of fools.
4אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃
4Answer not a fool according to his folly, Lest thou be like to him — even thou.
5ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃
5Answer a fool according to his folly, Lest he be wise in his own eyes.
6מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃
6He is cutting off feet, he is drinking injury, Who is sending things by the hand of a fool.
7דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃
7Weak have been the two legs of the lame, And a parable in the mouth of fools.
8כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃
8As one who is binding a stone in a sling, So [is] he who is giving honour to a fool.
9חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃
9A thorn hath gone up into the hand of a drunkard, And a parable in the mouth of fools.
10רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃
10Great [is] the Former of all, And He is rewarding a fool, And is rewarding transgressors.
11ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃
11As a dog hath returned to its vomit, A fool is repeating his folly.
12ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
12Thou hast seen a man wise in his own eyes, More hope of a fool than of him!
13אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃
13The slothful hath said, `A lion [is] in the way, A lion [is] in the broad places.`
14הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃
14The door turneth round on its hinge, And the slothful on his bed.
15טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃
15The slothful hath hid his hand in a dish, He is weary of bringing it back to his mouth.
16חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃
16Wiser [is] the slothful in his own eyes, Than seven [men] returning a reason.
17מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃
17Laying hold on the ears of a dog, [Is] a passer-by making himself wrath for strife not his own.
18כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃
18As [one] pretending to be feeble, Who is casting sparks, arrows, and death,
19כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃
19So hath a man deceived his neighbour, And hath said, `Am not I playing?`
20באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃
20Without wood is fire going out, And without a tale-bearer, contention ceaseth,
21פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃
21Coal to burning coals, and wood to fire, And a man of contentions to kindle strife.
22דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃
22The words of a tale-bearer [are] as self-inflicted wounds, And they have gone down [to] the inner parts of the heart.
23כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃
23Silver of dross spread over potsherd, [Are] burning lips and an evil heart.
24בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃
24By his lips doth a hater dissemble, And in his heart he placeth deceit,
25כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃
25When his voice is gracious trust not in him, For seven abominations [are] in his heart.
26תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃
26Hatred is covered by deceit, Revealed is its wickedness in an assembly.
27כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃
27Whoso is digging a pit falleth into it, And the roller of a stone, to him it turneth.
28לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃
28A lying tongue hateth its bruised ones, And a flattering mouth worketh an overthrow!