¹האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃

¹God, having of old time spoken unto the fathers in the prophets by divers portions and in divers manners,

²אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃

²hath at the end of these days spoken unto us in [his] Son, whom he appointed heir of all things, through whom also he made the worlds;

³והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

³who being the effulgence of his glory, and the very image of his substance, and upholding all things by the word of his power, when he had made purification of sins, sat down on the right hand of the Majesty on high;

⁴ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

⁴having become by so much better than the angels, as he hath inherited a more excellent name than they.

⁵כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

⁵For unto which of the angels said he at any time, Thou art my Son, This day have I begotten thee? and again, I will be to him a Father, And he shall be to me a Son?

⁶ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

⁶And when he again bringeth in the firstborn into the world he saith, And let all the angels of God worship him.

⁷הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁷And of the angels he saith, Who maketh his angels winds, And his ministers a flame a fire:

⁸אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

⁸but of the Son [he saith,] Thy throne, O God, is for ever and ever; And the sceptre of uprightness is the sceptre of thy kingdom.

⁹אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

⁹Thou hast loved righteousness, and hated iniquity; Therefore God, thy God, hath anointed thee With the oil of gladness above thy fellows.

¹⁰ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

¹⁰And, Thou, Lord, in the beginning didst lay the foundation of the earth, And the heavens are the works of thy hands:

¹¹המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃

¹¹They shall perish; but thou continuest: And they all shall wax old as doth a garment;

¹²כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

¹²And as a mantle shalt thou roll them up, As a garment, and they shall be changed: But thou art the same, And thy years shall not fail.

¹³ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

¹³But of which of the angels hath he said at any time, Sit thou on my right hand, Till I make thine enemies the footstool of thy feet?

¹⁴הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃

¹⁴Are they not all ministering spirits, sent forth to do service for the sake of them that shall inherit salvation?