¹כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

¹For the law having a shadow of the good [things] to come, not the very image of the things, can never with the same sacrifices year by year, which they offer continually, make perfect them that draw nigh.

²כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

²Else would they not have ceased to be offered? because the worshippers, having been once cleansed, would have had no more consciousness of sins.

³אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

³But in those [sacrifices] there is a remembrance made of sins year by year.

⁴כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

⁴For it is impossible that the blood of bulls and goats should take away sins.

⁵ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

⁵Wherefore when he cometh into the world, he saith, Sacrifice and offering thou wouldest not, But a body didst thou prepare for me;

⁶עולה וחטאה לא שאלת׃

⁶In whole burnt offerings and [sacrifices] for sin thou hadst no pleasure:

⁷אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

⁷Then said I, Lo, I am come (In the roll of the book it is written of me) To do thy will, O God.

⁸אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

⁸Saying above, Sacrifices and offerings and whole burnt offerings and [sacrifices] for sin thou wouldest not, neither hadst pleasure therein (the which are offered according to the law),

⁹אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

⁹then hath he said, Lo, I am come to do thy will. He taketh away the first, that he may establish the second.

¹⁰וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

¹⁰By which will we have been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

¹¹וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

¹¹And every priest indeed standeth day by day ministering and offering oftentimes the same sacrifices, the which can never take away sins:

¹²אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

¹²but he, when he had offered one sacrifice for sins for ever, sat down on the right hand of God;

¹³וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

¹³henceforth expecting till his enemies be made the footstool of his feet.

¹⁴כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

¹⁴For by one offering he hath perfected for ever them that are sanctified.

¹⁵ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

¹⁵And the Holy Spirit also beareth witness to us; for after he hath said,

¹⁶זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

¹⁶This is the covenant that I will make with them After those days, saith the Lord: I will put my laws on their heart, And upon their mind also will I write them; [then saith he,]

¹⁷ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

¹⁷And their sins and their iniquities will I remember no more.

¹⁸והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

¹⁸Now where remission of these is, there is no more offering for sin.

¹⁹ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

¹⁹Having therefore, brethren, boldness to enter into the holy place by the blood of Jesus,

²⁰דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

²⁰by the way which he dedicated for us, a new and living way, through the veil, that is to say, his flesh;

²¹ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

²¹and [having] a great priest over the house of God;

²²נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

²²let us draw near with a true heart in fulness of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience: and having our body washed with pure water,

²³נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

²³let us hold fast the confession of our hope that it waver not; for he is faithful that promised:

²⁴ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

²⁴and let us consider one another to provoke unto love and good works;

²⁵ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

²⁵not forsaking our own assembling together, as the custom of some is, but exhorting [one another]; and so much the more, as ye see the day drawing nigh.

²⁶כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

²⁶For if we sin wilfully after that we have received the knowledge of the truth, there remaineth no more a sacrifice for sins,

²⁷כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

²⁷but a certain fearful expectation of judgment, and a fierceness of fire which shall devour the adversaries.

²⁸הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

²⁸A man that hath set at nought Moses law dieth without compassion on [the word of] two or three witnesses:

²⁹מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

²⁹of how much sorer punishment, think ye, shall he be judged worthy, who hath trodden under foot the Son of God, and hath counted the blood of the covenant wherewith he was sanctified an unholy thing, and hath done despite unto the Spirit of grace?

³⁰כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

³⁰For we know him that said, Vengeance belongeth unto me, I will recompense. And again, The Lord shall judge his people.

³¹מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

³¹It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.

³²אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

³²But call to remembrance the former days, in which, after ye were enlightened, ye endured a great conflict of sufferings;

³³פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

³³partly, being made a gazingstock both by reproaches and afflictions; and partly, becoming partakers with them that were so used.

³⁴כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

³⁴For ye both had compassion on them that were in bonds, and took joyfully the spoiling of you possessions, knowing that ye have for yourselves a better possession and an abiding one.

³⁵לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

³⁵Cast not away therefore your boldness, which hath great recompense of reward.

³⁶כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

³⁶For ye have need of patience, that, having done the will of God, ye may receive the promise.

³⁷כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

³⁷For yet a very little while, He that cometh shall come, and shall not tarry.

³⁸הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

³⁸But my righteous one shall live by faith: And if he shrink back, my soul hath no pleasure in him.

³⁹אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

³⁹But we are not of them that shrink back unto perdition; but of them that have faith unto the saving of the soul.