¹ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

¹Now before the feast of the passover, Jesus knowing that his hour was come that he should depart out of this world unto his Father, having loved his own that were in the world, he loved them unto the end.

²ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

²And during supper, the devil having already put into the heart of Judas Iscariot, Simon's [son], to betray him,

³וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

³[Jesus], knowing that the Father had given all the things into his hands, and that he came forth from God, and goeth unto God,

⁴ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

⁴riseth from supper, and layeth aside his garments; and he took a towel, and girded himself.

⁵ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

⁵Then he poureth water into the basin, and began to wash the disciples' feet, and to wipe them with the towel wherewith he was girded.

⁶ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

⁶So he cometh to Simon Peter. He saith unto him, Lord, dost thou wash my feet?

⁷ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

⁷Jesus answered and said unto him, What I do thou knowest not now; but thou shalt understand hereafter.

⁸ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

⁸Peter saith unto him, Thou shalt never wash my feet. Jesus answered him, If I wash thee not, thou hast no part with me.

⁹ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

⁹Simon Peter saith unto him, Lord, not my feet only, but also my hands and my head.

¹⁰ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

¹⁰Jesus saith to him, He that is bathed needeth not save to wash his feet, but is clean every whit: and ye are clean, but not all.

¹¹כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

¹¹For he knew him that should betray him; therefore said he, Ye are not all clean.

¹²ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

¹²So when he had washed their feet, and taken his garments, and sat down again, he said unto them, Know ye what I have done to you?

¹³אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

¹³Ye call me, Teacher, and, Lord: and ye say well; for so I am.

¹⁴לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

¹⁴If I then, the Lord and the Teacher, have washed your feet, ye also ought to wash one another's feet.

¹⁵כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

¹⁵For I have given you an example, that ye also should do as I have done to you.

¹⁶אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

¹⁶Verily, verily, I say unto you, a servant is not greater than his lord; neither one that is sent greater than he that sent him.

¹⁷אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

¹⁷If ye know these things, blessed are ye if ye do them.

¹⁸לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

¹⁸I speak not of you all: I know whom I have chosen: but that the scripture may be fulfilled: He that eateth my bread lifted up his heel against me.

¹⁹מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

¹⁹From henceforth I tell you before it come to pass, that, when it is come to pass, ye may believe that I am [he].

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

²⁰Verily, verily, I say unto you, he that receiveth whomsoever I send receiveth me; and he that receiveth me receiveth him that sent me.

²¹ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²¹When Jesus had thus said, he was troubled in the spirit, and testified, and said, Verily, verily, I say unto you, that one of you shall betray me.

²²ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

²²The disciples looked one on another, doubting of whom he spake.

²³ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

²³There was at the table reclining in Jesus' bosom one of his disciples, whom Jesus loved.

²⁴וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

²⁴Simon Peter therefore beckoneth to him, and saith unto him, Tell [us] who it is of whom he speaketh.

²⁵ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

²⁵He leaning back, as he was, on Jesus' breast saith unto him, Lord, who is it?

²⁶ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

²⁶Jesus therefore answereth, He it is, for whom I shall dip the sop, and give it him. So when he had dipped the sop, he taketh and giveth it to Judas, [the son] of Simon Iscariot.

²⁷ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

²⁷And after the sop, then entered Satan into him. Jesus therefore saith unto him, What thou doest, do quickly.

²⁸ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

²⁸Now no man at the table knew for what intent he spake this unto him.

²⁹כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

²⁹For some thought, because Judas had the bag, that Jesus said unto him, Buy what things we have need of for the feast; or, that he should give something to the poor.

³⁰והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

³⁰He then having received the sop went out straightway: and it was night.

³¹הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

³¹When therefore he was gone out, Jesus saith, Now is the Son of man glorified, and God is glorified in him;

³²אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

³²and God shall glorify him in himself, and straightway shall he glorify him.

³³בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

³³Little children, yet a little while I am with you. Ye shall seek me: and as I said unto the Jews, Whither I go, ye cannot come; so now I say unto you.

³⁴מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

³⁴A new commandment I give unto you, that ye love one another; even as I have loved you, that ye also love one another.

³⁵בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

³⁵By this shall all men know that ye are my disciples, if ye have love one to another.

³⁶ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

³⁶Simon Peter saith unto him, Lord, whither goest thou? Jesus answered, Whither I go, thou canst not follow now; but thou shalt follow afterwards.

³⁷ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

³⁷Peter saith unto him, Lord, why cannot I follow thee even now? I will lay down my life for thee.

³⁸ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

³⁸Jesus answereth, Wilt thou lay down thy life for me? Verily, verily, I say unto thee, The cock shall not crow, till thou hast denied me thrice.