¹את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃

¹These things have I spoken unto you, that ye should not be caused to stumble.

²הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃

²They shall put you out of the synagogues: yea, the hour cometh, that whosoever killeth you shall think that he offereth service unto God.

³וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃

³And these things will they do, because they have not known the Father, nor me.

⁴אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃

⁴But these things have I spoken unto you, that when their hour is come, ye may remember them, how that I told you. And these things I said not unto you from the beginning, because I was with you.

⁵ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃

⁵But now I go unto him that sent me; and none of you asketh me, Whither goest thou?

⁶אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃

⁶But because I have spoken these things unto you, sorrow hath filled your heart.

⁷אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃

⁷Nevertheless I tell you the truth: It is expedient for you that I go away; for if I go not away, the Comforter will not come unto you; but if I go, I will send him unto you.

⁸והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃

⁸And he, when he is come, will convict the world in respect of sin, and of righteousness, and of judgment:

⁹על החטא כי לא האמינו בי׃

⁹of sin, because they believe not on me;

¹⁰ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃

¹⁰of righteousness, because I go to the Father, and ye behold me no more;

¹¹ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃

¹¹of judgment, because the prince of this world hath been judged.

¹²עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃

¹²I have yet many things to say unto you, but ye cannot bear them now.

¹³ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

¹³Howbeit when he, the Spirit of truth, is come, he shall guide you into all the truth: for he shall not speak from himself; but what things soever he shall hear, [these] shall he speak: and he shall declare unto you the things that are to come.

¹⁴הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃

¹⁴He shall glorify me: for he shall take of mine, and shall declare [it] unto you.

¹⁵כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃

¹⁵All things whatsoever the Father hath are mine: therefore said I, that he taketh of mine, and shall declare [it] unto you.

¹⁶הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃

¹⁶A little while, and ye behold me no more; and again a little while, and ye shall see me.

¹⁷ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃

¹⁷[Some] of his disciples therefore said one to another, What is this that he saith unto us, A little while, and ye behold me not; and again a little while, and ye shall see me: and, Because I go to the Father?

¹⁸ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃

¹⁸They said therefore, What is this that he saith, A little while? We know not what he saith.

¹⁹וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃

¹⁹Jesus perceived that they were desirous to ask him, and he said unto them, Do ye inquire among yourselves concerning this, that I said, A little while, and ye behold me not, and again a little while, and ye shall see me?

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃

²⁰Verily, verily, I say unto you, that ye shall weep and lament, but the world shall rejoice: ye shall be sorrowful, but your sorrow shall be turned into joy.

²¹האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃

²¹A woman when she is in travail hath sorrow, because her hour is come: but when she is delivered of the child, she remembereth no more the anguish, for the joy that a man is born into the world.

²²וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃

²²And ye therefore now have sorrow: but I will see you again, and your heart shall rejoice, and your joy no one taketh away from you.

²³וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃

²³And in that day ye shall ask me no question. Verily, verily, I say unto you, if ye shall ask anything of the Father, he will give it you in my name.

²⁴עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃

²⁴Hitherto have ye asked nothing in my name: ask, and ye shall receive, that your joy may be made full.

²⁵את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃

²⁵These things have I spoken unto you in dark sayings: the hour cometh, when I shall no more speak unto you in dark sayings, but shall tell you plainly of the Father.

²⁶ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃

²⁶In that day ye shall ask in my name: and I say not unto you, that I will pray the Father for you;

²⁷כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃

²⁷for the Father himself loveth you, because ye have loved me, and have believed that I came forth from the Father.

²⁸מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃

²⁸I came out from the Father, and am come into the world: again, I leave the world, and go unto the Father.

²⁹ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃

²⁹His disciples say, Lo, now speakest thou plainly, and speakest no dark saying.

³⁰עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃

³⁰Now know we that thou knowest all things, and needest not that any man should ask thee: by this we believe that thou camest forth from God.

³¹ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃

³¹Jesus answered them, Do ye now believe?

³²הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃

³²Behold, the hour cometh, yea, is come, that ye shall be scattered, every man to his own, and shall leave me alone: and [yet] I am not alone, because the Father is with me.

³³את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃

³³These things have I spoken unto you, that in me ye may have peace. In the world ye have tribulation: but be of good cheer; I have overcome the world.