¹אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃

¹And after these things Jesus walked in Galilee: for he would not walk in Judaea, because the Jews sought to kill him.

²ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃

²Now the feast of the Jews, the feast of tabernacles, was at hand.

³ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃

³His brethren therefore said unto him, Depart hence, and go into Judaea, that thy disciples also may behold thy works which thou doest.

⁴כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃

⁴For no man doeth anything in secret, and himself seeketh to be known openly. If thou doest these things, manifest thyself to the world.

⁵כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃

⁵For even his brethren did not believe on him.

⁶ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃

⁶Jesus therefore saith unto them, My time is not yet come; but your time is always ready.

⁷לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃

⁷The world cannot hate you; but me it hateth, because I testify of it, that its works are evil.

⁸עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃

⁸Go ye up unto the feast: I go not up unto this feast; because my time is not yet fulfilled.

⁹כזאת דבר וישב בגליל׃

⁹And having said these things unto them, he abode [still] in Galilee.

¹⁰ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃

¹⁰But when his brethren were gone up unto the feast, then went he also up, not publicly, but as it were in secret.

¹¹והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃

¹¹The Jews therefore sought him at the feast, and said, Where is he?

¹²ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃

¹²And there was much murmuring among the multitudes concerning him: some said, He is a good man; others said, Not so, but he leadeth the multitude astray.

¹³אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃

¹³Yet no man spake openly of him for fear of the Jews.

¹⁴ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃

¹⁴But when it was now the midst of the feast Jesus went up into the temple, and taught.

¹⁵ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃

¹⁵The Jews therefore marvelled, saying, How knoweth this man letters, having never learned?

¹⁶ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃

¹⁶Jesus therefore answered them and said, My teaching is not mine, but his that sent me.

¹⁷האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

¹⁷If any man willeth to do his will, he shall know of the teaching, whether it is of God, or [whether] I speak from myself.

¹⁸המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃

¹⁸He that speaketh from himself seeketh his own glory: but he that seeketh the glory of him that sent him, the same is true, and no unrighteousness is in him.

¹⁹הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃

¹⁹Did not Moses give you the law, and [yet] none of you doeth the law? Why seek ye to kill me?

²⁰ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

²⁰The multitude answered, Thou hast a demon: who seeketh to kill thee?

²¹ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃

²¹Jesus answered and said unto them, I did one work, and ye all marvel because thereof.

²²משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃

²²Moses hath given you circumcision (not that it is of Moses, but of the fathers); and on the sabbath ye circumcise a man.

²³ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃

²³If a man receiveth circumcision on the sabbath, that the law of Moses may not be broken; are ye wroth with me, because I made a man every whit whole on the sabbath?

²⁴אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

²⁴Judge not according to appearance, but judge righteous judgment.

²⁵ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃

²⁵Some therefore of them of Jerusalem said, Is not this he whom they seek to kill?

²⁶והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃

²⁶And lo, he speaketh openly, and they say nothing unto him. Can it be that the rulers indeed know that this is the Christ?

²⁷אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃

²⁷Howbeit we know this man whence he is: but when the Christ cometh, no one knoweth whence he is.

²⁸אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃

²⁸Jesus therefore cried in the temple, teaching and saying, Ye both know me, and know whence I am; and I am not come of myself, but he that sent me is true, whom ye know not.

²⁹ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃

²⁹I know him; because I am from him, and he sent me.

³⁰ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃

³⁰They sought therefore to take him: and no man laid his hand on him, because his hour was not yet come.

³¹ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃

³¹But of the multitude many believed on him; and they said, When the Christ shall come, will he do more signs than those which this man hath done?

³²והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃

³²The Pharisees heard the multitude murmuring these things concerning him; and the chief priests and the Pharisees sent officers to take him.

³³ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃

³³Jesus therefore said, Yet a little while am I with you, and I go unto him that sent me.

³⁴תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁴Ye shall seek me, and shall not find me: and where I am, ye cannot come.

³⁵ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃

³⁵The Jews therefore said among themselves, Whither will this man go that we shall not find him? will he go unto the Dispersion among the Greeks, and teach the Greeks?

³⁶מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁶What is this word that he said, Ye shall seek me, and shall not find me; and where I am, ye cannot come?

³⁷ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃

³⁷Now on the last day, the great [day] of the feast, Jesus stood and cried, saying, If any man thirst, let him come unto me and drink.

³⁸המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃

³⁸He that believeth on me, as the scripture hath said, from within him shall flow rivers of living water.

³⁹וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃

³⁹But this spake he of the Spirit, which they that believed on him were to receive: for the Spirit was not yet [given]; because Jesus was not yet glorified.

⁴⁰ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃

⁴⁰[Some] of the multitude therefore, when they heard these words, said, This is of a truth the prophet.

⁴¹ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃

⁴¹Others said, This is the Christ. But some said, What, doth the Christ come out of Galilee?

⁴²הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃

⁴²Hath not the scripture said that the Christ cometh of the seed of David, and from Bethlehem, the village where David was?

⁴³ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃

⁴³So there arose a division in the multitude because of him.

⁴⁴ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃

⁴⁴And some of them would have taken him; but no man laid hands on him.

⁴⁵וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃

⁴⁵The officers therefore came to the chief priests and Pharisees; and they said unto them, Why did ye not bring him?

⁴⁶ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

⁴⁶The officers answered, Never man so spake.

⁴⁷ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃

⁴⁷The Pharisees therefore answered them, Are ye also led astray?

⁴⁸הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

⁴⁸Hath any of the rulers believed on him, or of the Pharisees?

⁴⁹רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃

⁴⁹But this multitude that knoweth not the law are accursed.

⁵⁰ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃

⁵⁰Nicodemus saith unto them (he that came to him before, being one of them),

⁵¹התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃

⁵¹Doth our law judge a man, except it first hear from himself and know what he doeth?

⁵²ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃

⁵²They answered and said unto him, Art thou also of Galilee? Search, and see that out of Galilee ariseth no prophet.

⁵³וילכו איש איש לביתו׃

⁵³And they went every man unto his own house: