¹אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

¹Forasmuch as many have taken in hand to draw up a narrative concerning those matters which have been fulfilled among us,

²כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

²even as they delivered them unto us, who from the beginning were eyewitnesses and ministers of the word,

³חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

³it seemed good to me also, having traced the course of all things accurately from the first, to write unto thee in order, most excellent Theophilus;

⁴למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

⁴that thou mightest know the certainty concerning the things wherein thou wast instructed.

⁵כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

⁵There was in the days of Herod, king of Judaea, a certain priest named Zacharias, of the course of Abijah: and he had a wife of the daughters of Aaron, and her name was Elisabeth.

⁶ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

⁶And they were both righteous before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.

⁷ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

⁷And they had no child, because that Elisabeth was barren, and they both were [now] well stricken in years.

⁸ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

⁸Now it came to pass, while he executed the priest's office before God in the order of his course,

⁹וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

⁹according to the custom of the priest's office, his lot was to enter into the temple of the Lord and burn incense.

¹⁰וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

¹⁰And the whole multitude of the people were praying without at the hour of incense.

¹¹וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

¹¹And there appeared unto him an angel of the Lord standing on the right side of altar of incense.

¹²ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

¹²And Zacharias was troubled when he saw [him], and fear fell upon him.

¹³ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

¹³But the angel said unto him, Fear not, Zacharias: because thy supplication is heard, and thy wife Elisabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.

¹⁴והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

¹⁴And thou shalt have joy and gladness; and many shall rejoice at his birth.

¹⁵כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

¹⁵For he shall be great in the sight of the Lord, and he shall drink no wine nor strong drink; and he shall be filled with the Holy Spirit, even from his mother's womb.

¹⁶ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

¹⁶And many of the children of Israel shall be turn unto the Lord their God.

¹⁷והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

¹⁷And he shall go before his face in the spirit and power of Elijah, to turn the hearts of the fathers to the children, and the disobedient [to walk] in the wisdom of the just; to make ready for the Lord a people prepared [for him].

¹⁸ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

¹⁸And Zacharias said unto the angel, Whereby shall I know this? for I am an old man, and my wife well stricken in years.

¹⁹ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

¹⁹And the angel answering said unto him, I am Gabriel, that stand in the presence of God; and I was sent to speak unto thee, and to bring thee these good tidings.

²⁰והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

²⁰And behold, thou shalt be silent and not able to speak, until the day that these things shall come to pass, because thou believedst not my words, which shall be fulfilled in their season.

²¹והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

²¹And the people were waiting for Zacharias, and they marvelled while he tarried in the temple.

²²ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

²²And when he came out, he could not speak unto them: and they perceived that he had seen a vision in the temple: and he continued making signs unto them, and remained dumb.

²³ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

²³And it came to pass, when the days of his ministration were fulfilled, he departed unto his house.

²⁴ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

²⁴And after these days Elisabeth his wife conceived; and she hid herself five months, saying,

²⁵ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

²⁵Thus hath the Lord done unto me in the days wherein he looked upon [me], to take away my reproach among men.

²⁶ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

²⁶Now in the sixth month the angel Gabriel was sent from God unto a city of Galilee, named Nazareth,

²⁷אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

²⁷to a virgin betrothed to a man whose name was Joseph, of the house of David; and the virgin's name was Mary.

²⁸ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

²⁸And he came in unto her, and said, Hail, thou that art highly favored, the Lord [is] with thee.

²⁹והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

²⁹But she was greatly troubled at the saying, and cast in her mind what manner of salutation this might be.

³⁰ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

³⁰And the angel said unto her, Fear not, Mary: for thou hast found favor with God.

³¹והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

³¹And behold, thou shalt conceive in thy womb, and bring forth a son, and shalt call his name JESUS.

³²והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

³²He shall be great, and shall be called the Son of the Most High: and the Lord God shall give unto him the throne of his father David:

³³ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

³³and he shall reign over the house of Jacob for ever; and of his kingdom there shall be no end.

³⁴ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

³⁴And Mary said unto the angel, How shall this be, seeing I know not a man?

³⁵ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

³⁵And the angel answered and said unto her, The Holy Spirit shall come upon thee, and the power of the Most High shall overshadow thee: wherefore also the holy thing which is begotten shall be called the Son of God.

³⁶והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

³⁶And behold, Elisabeth thy kinswoman, she also hath conceived a son in her old age; and this is the sixth month with her that was called barren.

³⁷כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

³⁷For no word from God shall be void of power.

³⁸ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

³⁸And Mary said, Behold, the handmaid of the Lord; be it unto me according to thy word. And the angel departed from her.

³⁹ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

³⁹And Mary arose in these days and went into the hill country with haste, into a city of Judah;

⁴⁰ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

⁴⁰and entered into the house of Zacharias and saluted Elisabeth.

⁴¹ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

⁴¹And it came to pass, when Elisabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elisabeth was filled with the Holy Spirit;

⁴²ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

⁴²and she lifted up her voice with a loud cry, and said, Blessed [art] thou among women, and blessed [is] the fruit of thy womb.

⁴³ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

⁴³And whence is this to me, that the mother of my Lord should come unto me?

⁴⁴כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

⁴⁴For behold, when the voice of thy salutation came into mine ears, the babe leaped in my womb for joy.

⁴⁵ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

⁴⁵And blessed [is] she that believed; for there shall be a fulfilment of the things which have been spoken to her from the Lord.

⁴⁶ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

⁴⁶And Mary said, My soul doth magnify the Lord,

⁴⁷ותגל רוחי באלהי ישעי׃

⁴⁷And my spirit hath rejoiced in God my Saviour.

⁴⁸]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

⁴⁸For he hath looked upon the low estate of his handmaid: For behold, from henceforth all generations shall call me blessed.

⁴⁹]94-84[׃

⁴⁹For he that is mighty hath done to me great things; And holy is his name.

⁵⁰וחסדו לדור דורים על יראיו׃

⁵⁰And his mercy is unto generations and generations On them that fear him.

⁵¹גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

⁵¹He hath showed strength with his arm; He hath scattered the proud in the imagination of their heart.

⁵²הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

⁵²He hath put down princes from [their] thrones, And hath exalted them of low degree.

⁵³רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

⁵³The hungry he hath filled with good things; And the rich he hath sent empty away.

⁵⁴תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

⁵⁴He hath given help to Israel his servant, That he might remember mercy

⁵⁵כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

⁵⁵(As he spake unto our fathers) Toward Abraham and his seed for ever.

⁵⁶ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

⁵⁶And Mary abode with her about three months, and returned unto her house.

⁵⁷וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

⁵⁷Now Elisabeth's time was fulfilled that she should be delivered; and she brought forth a son.

⁵⁸וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

⁵⁸And her neighbors and her kinsfolk heard that the Lord had magnified his mercy towards her; and they rejoiced with her.

⁵⁹ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

⁵⁹And it came to pass on the eighth day, that they came to circumcise the child; and they would have called him Zacharias, after the name of the father.

⁶⁰ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

⁶⁰And his mother answered and said, Not so; but he shall be called John.

⁶¹ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

⁶¹And they said unto her, There is none of thy kindred that is called by this name.

⁶²וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

⁶²And they made signs to his father, what he would have him called.

⁶³וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

⁶³And he asked for a writing tablet, and wrote, saying, His name is John. And they marvelled all.

⁶⁴ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

⁶⁴And his mouth was opened immediately, and his tongue [loosed], and he spake, blessing God.

⁶⁵ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

⁶⁵And fear came on all that dwelt round about them: and all these sayings were noised abroad throughout all the hill country of Judaea.

⁶⁶וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

⁶⁶And all that heard them laid them up in their heart, saying, What then shall this child be? For the hand of the Lord was with him.

⁶⁷וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

⁶⁷And his father Zacharias was filled with the Holy Spirit, and prophesied, saying,

⁶⁸ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

⁶⁸Blessed [be] the Lord, the God of Israel; For he hath visited and wrought redemption for his people,

⁶⁹וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

⁶⁹And hath raised up a horn of salvation for us In the house of his servant David

⁷⁰כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

⁷⁰(As he spake by the mouth of his holy prophets that have been from of old),

⁷¹ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

⁷¹Salvation from our enemies, and from the hand of all that hate us;

⁷²לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

⁷²To show mercy towards, our fathers, And to remember his holy covenant;

⁷³את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

⁷³The oath which he spake unto Abraham our father,

⁷⁴להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

⁷⁴To grant unto us that we being delivered out of the hand of our enemies Should serve him without fear,

⁷⁵בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

⁷⁵In holiness and righteousness before him all our days.

⁷⁶ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

⁷⁶Yea and thou, child, shalt be called the prophet of the Most High: For thou shalt go before the face of the Lord to make ready his ways;

⁷⁷לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

⁷⁷To give knowledge of salvation unto his people In the remission of their sins,

⁷⁸ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

⁷⁸Because of the tender mercy of our God, Whereby the dayspring from on high shall visit us,

⁷⁹להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

⁷⁹To shine upon them that sit in darkness and the shadow of death; To guide our feet into the way of peace.

⁸⁰ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

⁸⁰And the child grew, and waxed strong in spirit, and was in the deserts till the day of his showing unto Israel.