¹וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃

¹And straightway in the morning the chief priests with the elders and scribes, and the whole council, held a consultation, and bound Jesus, and carried him away, and delivered him up to Pilate.

²וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃

²And Pilate asked him, Art thou the King of the Jews? And he answering saith unto him, Thou sayest.

³וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃

³And the chief priests accused him of many things.

⁴ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃

⁴And Pilate again asked him, saying, Answerest thou nothing? behold how many things they accuse thee of.

⁵וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃

⁵But Jesus no more answered anything; insomuch that Pilate marvelled.

⁶ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃

⁶Now at the feast he used to release unto them one prisoner, whom they asked of him.

⁷ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃

⁷And there was one called Barabbas, [lying] bound with them that had made insurrection, men who in the insurrection had committed murder.

⁸וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃

⁸And the multitude went up and began to ask him [to do] as he was wont to do unto them.

⁹ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃

⁹And Pilate answered them, saying, Will ye that I release unto you the King of the Jews?

¹⁰כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃

¹⁰For he perceived that for envy the chief priests had delivered him up.

¹¹וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃

¹¹But the chief priests stirred up the multitude, that he should rather release Barabbas unto them.

¹²ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃

¹²And Pilate again answered and said unto them, What then shall I do unto him whom ye call the King of the Jews?

¹³ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃

¹³And they cried out again, Crucify him.

¹⁴ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃

¹⁴And Pilate said unto them, Why, what evil hath he done? But they cried out exceedingly, Crucify him.

¹⁵ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

¹⁵And Pilate, wishing to content the multitude, released unto them Barabbas, and delivered Jesus, when he had scourged him, to be crucified.

¹⁶ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃

¹⁶And the soldiers led him away within the court, which is the Praetorium; and they call together the whole band.

¹⁷וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃

¹⁷And they clothe him with purple, and platting a crown of thorns, they put it on him;

¹⁸ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

¹⁸and they began to salute him, Hail, King of the Jews!

¹⁹ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃

¹⁹And they smote his head with a reed, and spat upon him, and bowing their knees worshipped him.

²⁰ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

²⁰And when they had mocked him, they took off from him the purple, and put on him his garments. And they lead him out to crucify him.

²¹ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃

²¹And they compel one passing by, Simon of Cyrene, coming from the country, the father of Alexander and Rufus, to go [with them], that he might bear his cross.

²²ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃

²²And they bring him unto the place Golgotha, which is, being interpreted, The place of a skull.

²³ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃

²³And they offered him wine mingled with myrrh: but he received it not.

²⁴ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃

²⁴And they crucify him, and part his garments among them, casting lots upon them, what each should take.

²⁵ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃

²⁵And it was the third hour, and they crucified him.

²⁶ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃

²⁶And the superscription of his accusation was written over, THE KING OF THE JEWS.

²⁷ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

²⁷And with him they crucify two robbers; one on his right hand, and one on his left.

²⁸וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃

²⁸[And the scripture was fulfilled, which saith, And he was reckoned with transgressors.]

²⁹והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃

²⁹And they that passed by railed on him, wagging their heads, and saying, Ha! Thou that destroyest the temple, and buildest it in three days,

³⁰הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃

³⁰save thyself, and come down from the cross.

³¹וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃

³¹In like manner also the chief priests mocking [him] among themselves with the scribes said, He saved others; himself he cannot save.

³²המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃

³²Let the Christ, the King of Israel, now come down from the cross, that we may see and believe. And they that were crucified with him reproached him.

³³ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

³³And when the sixth hour was come, there was darkness over the whole land until the ninth hour.

³⁴ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃

³⁴And at the ninth hour Jesus cried with a loud voice, Eloi, Eloi, lama sabachthani? which is, being interpreted, My God, my God, why hast thou forsaken me?

³⁵ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃

³⁵And some of them that stood by, when they heard it, said, Behold, he calleth Elijah.

³⁶וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃

³⁶And one ran, and filling a sponge full of vinegar, put it on a reed, and gave him to drink, saying, Let be; let us see whether Elijah cometh to take him down.

³⁷וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃

³⁷And Jesus uttered a loud voice, and gave up the ghost.

³⁸ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃

³⁸And the veil of the temple was rent in two from the top to the bottom.

³⁹וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃

³⁹And when the centurion, who stood by over against him, saw that he so gave up the ghost, he said, Truly this man was the Son of God.

⁴⁰וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃

⁴⁰And there were also women beholding from afar: among whom [were] both Mary Magdalene, and Mary the mother of James the less and of Joses, and Salome;

⁴¹אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃

⁴¹who, when he was in Galilee, followed him, and ministered unto him; and many other women that came up with him unto Jerusalem.

⁴²ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃

⁴²And when even was now come, because it was the Preparation, that is, the day before the sabbath,

⁴³ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃

⁴³there came Joseph of Arimathaea, a councillor of honorable estate, who also himself was looking for the kingdom of God; and he boldly went in unto Pilate, and asked for the body of Jesus.

⁴⁴ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃

⁴⁴And Pilate marvelled if he were already dead: and calling unto him the centurion, he asked him whether he had been any while dead.

⁴⁵וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃

⁴⁵And when he learned it of the centurion, he granted the corpse to Joseph.

⁴⁶והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃

⁴⁶And he bought a linen cloth, and taking him down, wound him in the linen cloth, and laid him in a tomb which had been hewn out of a rock; and he rolled a stone against the door of the tomb.

⁴⁷ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃

⁴⁷And Mary Magdalene and Mary the [mother] of Joses beheld where he was laid.