¹ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃

¹And he called unto him his twelve disciples, and gave them authority over unclean spirits, to cast them out, and to heal all manner of disease and all manner of sickness.

²ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃

²Now the names of the twelve apostles are these: The first, Simon, who is called Peter, and Andrew his brother; James the [son] of Zebedee, and John his brother;

³פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃

³Philip, and Bartholomew; Thomas, and Matthew the publican; James the [son] of Alphaeus, and Thaddaeus;

⁴שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃

⁴Simon the Cananaean, and Judas Iscariot, who also betrayed him.

⁵את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃

⁵These twelve Jesus sent forth, and charged them, saying, Go not into [any] way of the Gentiles, and enter not into any city of the Samaritans:

⁶כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

⁶but go rather to the lost sheep of the house of Israel.

⁷ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃

⁷And as ye go, preach, saying, The kingdom of heaven is at hand.

⁸רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

⁸Heal the sick, raise the dead, cleanse the lepers, cast out demons: freely ye received, freely give.

⁹לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃

⁹Get you no gold, nor silver, nor brass in your purses;

¹⁰ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃

¹⁰no wallet for [your] journey, neither two coats, nor shoes, nor staff: for the laborer is worthy of his food.

¹¹וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃

¹¹And into whatsoever city or village ye shall enter, search out who in it is worthy; and there abide till ye go forth.

¹²ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃

¹²And as ye enter into the house, salute it.

¹³והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃

¹³And if the house be worthy, let your peace come upon it: but if it be not worthy, let your peace return to you.

¹⁴וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃

¹⁴And whosoever shall not receive you, nor hear your words, as ye go forth out of that house or that city, shake off the dust of your feet.

¹⁵אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

¹⁵Verily I say unto you, It shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrah in the day of judgment, than for that city.

¹⁶הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃

¹⁶Behold, I send you forth as sheep in the midst of wolves: be ye therefore wise as serpents, and harmless as doves.

¹⁷והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃

¹⁷But beware of men: for they will deliver you up to councils, and in theirs synagogues they will scourge you;

¹⁸ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃

¹⁸yea and before governors and kings shall ye be brought for my sake, for a testimony to them and to the Gentiles.

¹⁹וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃

¹⁹But when they deliver you up, be not anxious how or what ye shall speak: for it shall be given you in that hour what ye shall speak.

²⁰כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃

²⁰For it is not ye that speak, but the Spirit of your Father that speaketh in you.

²¹והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃

²¹And brother shall deliver up brother to death, and the father his child: and children shall rise up against parents, and cause them to be put to death.

²²והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

²²And ye shall be hated of all men for my name's sake: but he that endureth to the end, the same shall be saved.

²³ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

²³But when they persecute you in this city, flee into the next: for verily I say unto you, Ye shall not have gone through the cities of Israel, till the Son of man be come.

²⁴אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃

²⁴A disciple is not above his teacher, nor a servant above his lord.

²⁵דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

²⁵It is enough for the disciple that he be as his teacher, and the servant as his lord. If they have called the master of the house Beelzebub, how much more them of his household!

²⁶על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²⁶Fear them not therefore: for there is nothing covered, that shall not be revealed; and hid, that shall not be known.

²⁷את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃

²⁷What I tell you in the darkness, speak ye in the light; and what ye hear in the ear, proclaim upon the house-tops.

²⁸ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃

²⁸And be not afraid of them that kill the body, but are not able to kill the soul: but rather fear him who is able to destroy both soul and body in hell.

²⁹הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃

²⁹Are not two sparrows sold for a penny? and not one of them shall fall on the ground without your Father:

³⁰ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃

³⁰but the very hairs of your head are all numbered.

³¹לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃

³¹Fear not therefore: ye are of more value than many sparrows.

³²הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³²Every one therefore who shall confess me before men, him will I also confess before my Father who is in heaven.

³³ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³³But whosoever shall deny me before men, him will I also deny before my Father who is in heaven.

³⁴אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃

³⁴Think not that I came to send peace on the earth: I came not to send peace, but a sword.

³⁵כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃

³⁵For I came to set a man at variance against his father, and the daughter against her mother, and the daughter in law against her mother in law:

³⁶ואיבי איש אנשי ביתו׃

³⁶and a man's foes [shall be] they of his own household.

³⁷האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃

³⁷He that loveth father or mother more than me is not worthy of me; and he that loveth son or daughter more than me is not worthy of me.

³⁸ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃

³⁸And he that doth not take his cross and follow after me, is not worthy of me.

³⁹המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃

³⁹He that findeth his life shall lose it; and he that loseth his life for my sake shall find it.

⁴⁰המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

⁴⁰He that receiveth you receiveth me, and he that receiveth me receiveth him that sent me.

⁴¹המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃

⁴¹He that receiveth a prophet in the name of a prophet shall receive a prophet's reward: and he that receiveth a righteous man in the name of a righteous man shall receive a righteous man's reward.

⁴²והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴²And whosoever shall give to drink unto one of these little ones a cup of cold water only, in the name of a disciple, verily I say unto you he shall in no wise lose his reward.