¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

¹And it came to pass, when Jesus had finished all these words, he said unto his disciples,

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

²Ye know that after two days the passover cometh, and the Son of man is delivered up to be crucified.

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

³Then were gathered together the chief priests, and the elders of the people, unto the court of the high priest, who was called Caiaphas;

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

⁴and they took counsel together that they might take Jesus by subtlety, and kill him.

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

⁵But they said, Not during the feast, lest a tumult arise among people.

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

⁶Now when Jesus was in Bethany, in the house of Simon the leper,

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

⁷there came unto him a woman having an alabaster cruse of exceeding precious ointment, and she poured it upon his head, as he sat at meat.

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

⁸But when the disciples saw it, they had indignation, saying, To what purpose is this waste?

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

⁹For this [ointment] might have been sold for much, and given to the poor.

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

¹⁰But Jesus perceiving it said unto them, Why trouble ye the woman? for she hath wrought a good work upon me.

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

¹¹For ye have the poor always with you; but me ye have not always.

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

¹²For in that she poured this ointment upon my body, she did it to prepare me for burial.

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

¹³Verily I say unto you, Wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, that also which this woman hath done shall be spoken of for a memorial of her.

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

¹⁴Then one of the twelve, who was called Judas Iscariot, went unto the chief priests,

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

¹⁵and said, What are ye willing to give me, and I will deliver him unto you? And they weighed unto him thirty pieces of silver.

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

¹⁶And from that time he sought opportunity to deliver him [unto them.]

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

¹⁷Now on the first [day] of unleavened bread the disciples came to Jesus, saying, Where wilt thou that we make ready for thee to eat the passover?

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

¹⁸And he said, Go into the city to such a man, and say unto him, The Teacher saith, My time is at hand; I keep the passover at thy house with my disciples.

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

¹⁹And the disciples did as Jesus appointed them; and they made ready the passover.

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

²⁰Now when even was come, he was sitting at meat with the twelve disciples;

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²¹and as they were eating, he said, Verily I say unto you, that one of you shall betray me.

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

²²And they were exceeding sorrowful, and began to say unto him every one, Is it I, Lord?

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

²³And he answered and said, He that dipped his hand with me in the dish, the same shall betray me.

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

²⁴The Son of man goeth, even as it is written of him: but woe unto that man through whom the Son of man is betrayed! good were it for that man if he had not been born.

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

²⁵And Judas, who betrayed him, answered and said, Is it I, Rabbi? He saith unto him, Thou hast said.

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

²⁶And as they were eating, Jesus took bread, and blessed, and brake it; and he gave to the disciples, and said, Take, eat; this is my body.

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

²⁷And he took a cup, and gave thanks, and gave to them, saying, Drink ye all of it;

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

²⁸for this is my blood of the covenant, which is poured out for many unto remission of sins.

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

²⁹But I say unto you, I shall not drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I drink it new with you in my Father's kingdom.

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

³⁰And when they had sung a hymn, they went out unto the mount of Olives.

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

³¹Then saith Jesus unto them, All ye shall be offended in me this night: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep of the flock shall be scattered abroad.

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

³²But after I am raised up, I will go before you into Galilee.

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

³³But Peter answered and said unto him, If all shall be offended in thee, I will never be offended.

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

³⁴Jesus said unto him, Verily I say unto thee, that this night, before the cock crow, thou shalt deny me thrice.

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

³⁵Peter saith unto him, Even if I must die with thee, [yet] will I not deny thee. Likewise also said all the disciples.

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

³⁶Then cometh Jesus with them unto a place called Gethsemane, and saith unto his disciples, Sit ye here, while I go yonder and pray.

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

³⁷And he took with him Peter and the two sons of Zebedee, and began to be sorrowful and sore troubled.

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

³⁸Then saith he unto them, My soul is exceeding sorrowful, even unto death: abide ye here, and watch with me.

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

³⁹And he went forward a little, and fell on his face, and prayed, saying, My Father, if it be possible, let this cup pass away from me: nevertheless, not as I will, but as thou wilt.

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

⁴⁰And he cometh unto the disciples, and findeth them sleeping, and saith unto Peter, What, could ye not watch with me one hour?

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

⁴¹Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

⁴²Again a second time he went away, and prayed, saying, My Father, if this cannot pass away, except I drink it, thy will be done.

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

⁴³And he came again and found them sleeping, for their eyes were heavy.

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

⁴⁴And he left them again, and went away, and prayed a third time, saying again the same words.

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

⁴⁵Then cometh he to the disciples, and saith unto them, Sleep on now, and take your rest: behold, the hour is at hand, and the Son of man is betrayed into the hands of sinners.

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

⁴⁶Arise, let us be going: behold, he is at hand that betrayeth me.

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

⁴⁷And while he yet spake, lo, Judas, one of the twelve, came, and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priest and elders of the people.

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

⁴⁸Now he that betrayed him gave them a sign, saying, Whomsoever I shall kiss, that is he: take him.

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

⁴⁹And straightway he came to Jesus, and said, Hail, Rabbi; and kissed him.

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

⁵⁰And Jesus said unto him, Friend, [do] that for which thou art come. Then they came and laid hands on Jesus, and took him.

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

⁵¹And behold, one of them that were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and smote the servant of the high priest, and struck off his ear.

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

⁵²Then saith Jesus unto him, Put up again thy sword into its place: for all they that take the sword shall perish with the sword.

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

⁵³Or thinkest thou that I cannot beseech my Father, and he shall even now send me more than twelve legions of angels?

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

⁵⁴How then should the scriptures be fulfilled that thus it must be?

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

⁵⁵In that hour said Jesus to the multitudes, Are ye come out as against a robber with swords and staves to seize me? I sat daily in the temple teaching, and ye took me not.

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

⁵⁶But all this is come to pass, that the scriptures of the prophets might be fulfilled. Then all the disciples left him, and fled.

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

⁵⁷And they that had taken Jesus led him away to [the house of] Caiaphas the high priest, where the scribes and the elders were gathered together.

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

⁵⁸But Peter followed him afar off, unto the court of the high priest, and entered in, and sat with the officers, to see the end.

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

⁵⁹Now the chief priests and the whole council sought false witness against Jesus, that they might put him to death;

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

⁶⁰and they found it not, though many false witnesses came. But afterward came two,

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

⁶¹and said, This man said, I am able to destroy the temple of God, and to build it in three days.

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

⁶²And the high priest stood up, and said unto him, Answerest thou nothing? what is it which these witness against thee?

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

⁶³But Jesus held his peace. And the high priest said unto him, I adjure thee by the living God, that thou tell us whether thou art the Christ, the Son of God.

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

⁶⁴Jesus said unto him, Thou hast said: nevertheless I say unto you, Henceforth ye shall see the Son of man sitting at the right hand of Power, and coming on the clouds of heaven.

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

⁶⁵Then the high priest rent his garments, saying, He hath spoken blasphemy: what further need have we of witnesses? behold, now ye have heard the blasphemy:

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

⁶⁶what think ye? They answered and said, He is worthy of death.

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

⁶⁷Then did they spit in his face and buffet him: and some smote him with the palms of their hands,

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

⁶⁸saying, Prophesy unto us, thou Christ: who is he that struck thee?

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

⁶⁹Now Peter was sitting without in the court: and a maid came unto him, saying, Thou also wast with Jesus the Galilaean.

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

⁷⁰But he denied before them all, saying, I know not what thou sayest.

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

⁷¹And when he was gone out into the porch, another [maid] saw him, and saith unto them that were there, This man also was with Jesus of Nazareth.

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

⁷²And again he denied with an oath, I know not the man.

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

⁷³And after a little while they that stood by came and said to Peter, Of a truth thou also art [one] of them; for thy speech maketh thee known.

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

⁷⁴Then began he to curse and to swear, I know not the man. And straightway the cock crew.

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃

⁷⁵And Peter remembered the word which Jesus had said, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice. And he went out, and wept bitterly.