¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹And Jehovah spake unto Moses, saying,

²דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

²Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye are come into the land of your habitations, which I give unto you,

³ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃

³and will make an offering by fire unto Jehovah, a burnt-offering, or a sacrifice, to accomplish a vow, or as a freewill-offering, or in your set feasts, to make a sweet savor unto Jehovah, of the herd, or of the flock;

⁴והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

⁴then shall he that offereth his oblation offer unto Jehovah a meal-offering of a tenth part [of an ephah] of fine flour mingled with the fourth part of a hin of oil:

⁵ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃

⁵and wine for the drink-offering, the fourth part of a hin, shalt thou prepare with the burnt-offering, or for the sacrifice, for each lamb.

⁶או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

⁶Or for a ram, thou shalt prepare for a meal-offering two tenth parts [of an ephah] of fine flour mingled with the third part of a hin of oil:

⁷ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃

⁷and for the drink-offering thou shalt offer the third part of a hin of wine, of a sweet savor unto Jehovah.

⁸וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

⁸And when thou preparest a bullock for a burnt-offering, or for a sacrifice, to accomplish a vow, or for peace-offerings unto Jehovah;

⁹והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃

⁹then shall he offer with the bullock a meal-offering of three tenth parts [of an ephah] of fine flour mingled with half a hin of oil:

¹⁰ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹⁰and thou shalt offer for the drink-offering half a hin of wine, for an offering made by fire, of a sweet savor unto Jehovah.

¹¹ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃

¹¹Thus shall it be done for each bullock, or for each ram, or for each of the he-lambs, or of the kids.

¹²כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

¹²According to the number that ye shall prepare, so shall ye do to every one according to their number.

¹³כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹³All that are home-born shall do these things after this manner, in offering an offering made by fire, of a sweet savor unto Jehovah.

¹⁴וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

¹⁴And if a stranger sojourn with you, or whosoever may be among you throughout your generations, and will offer an offering made by fire, of a sweet savor unto Jehovah; as ye do, so he shall do.

¹⁵הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

¹⁵For the assembly, there shall be one statute for you, and for the stranger that sojourneth [with you], a statute for ever throughout your generations: as ye are, so shall the sojourner be before Jehovah.

¹⁶תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃

¹⁶One law and one ordinance shall be for you, and for the stranger that sojourneth with you.

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷And Jehovah spake unto Moses, saying,

¹⁸דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

¹⁸Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye come into the land whither I bring you,

¹⁹והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

¹⁹then it shall be, that, when ye eat of the bread of the land, ye shall offer up a heave-offering unto Jehovah.

²⁰ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

²⁰Of the first of your dough ye shall offer up a cake for a heave-offering: as the heave-offering of the threshing-floor, so shall ye heave it.

²¹מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

²¹Of the first of your dough ye shall give unto Jehovah a heave-offering throughout your generations.

²²וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

²²And when ye shall err, and not observe all these commandments, which Jehovah hath spoken unto Moses,

²³את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

²³even all that Jehovah hath commanded you by Moses, from the day that Jehovah gave commandment, and onward throughout your generations;

²⁴והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

²⁴then it shall be, if it be done unwittingly, without the knowledge of the congregation, that all the congregation shall offer one young bullock for a burnt-offering, for a sweet savor unto Jehovah, with the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof, according to the ordinance, and one he-goat for a sin-offering.

²⁵וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

²⁵And the priest shall make atonement for all the congregation of the children of Israel, and they shall be forgiven; for it was an error, and they have brought their oblation, an offering made by fire unto Jehovah, and their sin-offering before Jehovah, for their error:

²⁶ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

²⁶and all the congregation of the children of Israel shall be forgiven, and the stranger that sojourneth among them; for in respect of all the people it was done unwittingly.

²⁷ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

²⁷And if one person sin unwittingly, then he shall offer a she-goat a year old for a sin-offering.

²⁸וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

²⁸And the priest shall make atonement for the soul that erreth, when he sinneth unwittingly, before Jehovah, to make atonement for him; and he shall be forgiven.

²⁹האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

²⁹Ye shall have one law for him that doeth aught unwittingly, for him that is home-born among the children of Israel, and for the stranger that sojourneth among them.

³⁰והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

³⁰But the soul that doeth aught with a high hand, whether he be home-born or a sojourner, the same blasphemeth Jehovah; and that soul shall be cut off from among his people.

³¹כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

³¹Because he hath despised the word of Jehovah, and hath broken his commandment, that soul shall utterly be cut off; his iniquity shall be upon him.

³²ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

³²And while the children of Israel were in the wilderness, they found a man gathering sticks upon the sabbath day.

³³ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

³³And they that found him gathering sticks brought him unto Moses and Aaron, and unto all the congregation.

³⁴ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

³⁴And they put him in ward, because it had not been declared what should be done to him.

³⁵ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

³⁵And Jehovah said unto Moses, The man shall surely be put to death: all the congregation shall stone him with stones without the camp.

³⁶ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

³⁶And all the congregation brought him without the camp, and stoned him to death with stones; as Jehovah commanded Moses.

³⁷ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

³⁷And Jehovah spake unto Moses, saying,

³⁸דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃

³⁸Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them fringes in the borders of their garments throughout their generations, and that they put upon the fringe of each border a cord of blue:

³⁹והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃

³⁹and it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of Jehovah, and do them; and that ye follow not after your own heart and your own eyes, after which ye use to play the harlot;

⁴⁰למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

⁴⁰that ye may remember and do all my commandments, and be holy unto your God.

⁴¹אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃

⁴¹I am Jehovah your God, who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am Jehovah your God.