¹לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

¹Wherefore thou art without excuse, O man, whosoever thou art that judgest: for wherein thou judges another, thou condemnest thyself; for thou that judgest dost practise the same things.

²וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

²And we know that the judgment of God is according to truth against them that practise such things.

³ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

³And reckonest thou this, O man, who judgest them that practise such things, and doest the same, that thou shalt escape the judgment of God?

⁴או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

⁴Or despisest thou the riches of his goodness and forbearance and longsuffering, not knowing that the goodness of God leadeth thee to repentance?

⁵ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

⁵but after thy hardness and impenitent heart treasurest up for thyself wrath in the day of wrath and revelation of the righteous judgment of God;

⁶אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

⁶who will render to every man according to his works:

⁷למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

⁷to them that by patience in well-doing seek for glory and honor and incorruption, eternal life:

⁸ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

⁸but unto them that are factious, and obey not the truth, but obey unrighteousness, [shall be] wrath and indignation,

⁹צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

⁹tribulation and anguish, upon every soul of man that worketh evil, of the Jew first, and also of the Greek;

¹⁰וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹⁰but glory and honor and peace to every man that worketh good, to the Jew first, and also to the Greek:

¹¹כי אין משא פנים עם האלהים׃

¹¹for there is no respect of persons with God.

¹²כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

¹²For as many as have sinned without law shall also perish without the law: and as many as have sinned under the law shall be judged by the law;

¹³כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

¹³for not the hearers of the law are just before God, but the doers of the law shall be justified:

¹⁴כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

¹⁴(for when Gentiles that have not the law do by nature the things of the law, these, not having the law, are the law unto themselves;

¹⁵בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

¹⁵in that they show the work of the law written in their hearts, their conscience bearing witness therewith, and their thoughts one with another accusing or else excusing [them]);

¹⁶ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

¹⁶in the day when God shall judge the secrets of men, according to my gospel, by Jesus Christ.

¹⁷הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

¹⁷But if thou bearest the name of a Jew, and restest upon the law, and gloriest in God,

¹⁸וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

¹⁸and knowest his will, and approvest the things that are excellent, being instructed out of the law,

¹⁹ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

¹⁹and art confident that thou thyself art a guide of the blind, a light of them that are in darkness,

²⁰מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

²⁰a corrector of the foolish, a teacher of babes, having in the law the form of knowledge and of the truth;

²¹ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

²¹thou therefore that teachest another, teachest thou not thyself? thou that preachest a man should not steal, dost thou steal?

²²אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

²²thou that sayest a man should not commit adultery, dost thou commit adultery? thou that abhorrest idols, dost thou rob temples?

²³תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

²³thou who gloriest in the law, through thy transgression of the law dishonorest thou God?

²⁴כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

²⁴For the name of God is blasphemed among the Gentiles because of you, even as it is written.

²⁵הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

²⁵For circumcision indeed profiteth, if thou be a doer of the law: but if thou be a transgressor of the law, thy circumcision is become uncircumcision.

²⁶לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

²⁶If therefore the uncircumcision keep the ordinances of the law, shall not his uncircumcision be reckoned for circumcision?

²⁷והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

²⁷and shall not the uncircumcision which is by nature, if it fulfil the law, judge thee, who with the letter and circumcision art a transgressor of the law?

²⁸כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

²⁸For he is not a Jew who is one outwardly; neither is that circumcision which is outward in the flesh:

²⁹כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

²⁹but he is a Jew who is one inwardly; and circumcision is that of the heart, in the spirit not in the letter; whose praise is not of men, but of God.