¹נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

¹My soul is weary of my life: I will give free course to my complaint; I will speak in the bitterness of my soul.

²אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

²I will say unto +God, Do not condemn me; shew me wherefore thou strivest with me.

³הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

³Doth it please thee to oppress, that thou shouldest despise the work of thy hands, and shine upon the counsel of the wicked?

⁴העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

⁴Hast thou eyes of flesh? or seest thou as man seeth?

⁵הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

⁵Are thy days as the days of a mortal? are thy years as a man's days,

⁶כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

⁶That thou searchest after mine iniquity, and inquirest into my sin;

⁷על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

⁷Since thou knowest that I am not wicked, and that there is none that delivereth out of thy hand?

⁸ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

⁸Thy hands have bound me together and made me as one, round about; yet dost thou swallow me up!

⁹זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

⁹Remember, I beseech thee, that thou hast made me as clay, and wilt bring me into dust again.

¹⁰הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

¹⁰Hast thou not poured me out as milk, and curdled me like cheese?

¹¹עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

¹¹Thou hast clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews;

¹²חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

¹²Thou hast granted me life and favour, and thy care hath preserved my spirit;

¹³ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

¹³And these things didst thou hide in thy heart; I know that this was with thee.

¹⁴אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

¹⁴If I sinned, thou wouldest mark me, and thou wouldest not acquit me of mine iniquity.

¹⁵אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

¹⁵If I were wicked, woe unto me! and righteous, I will not lift up my head, being [so] full of shame, and beholding mine affliction; --

¹⁶ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

¹⁶And it increaseth: thou huntest me as a fierce lion; and ever again thou shewest thy marvellous power upon me.

¹⁷תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

¹⁷Thou renewest thy witnesses before me and increasest thy displeasure against me; successions [of evil] and a time of toil are with me.

¹⁸ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

¹⁸And wherefore didst thou bring me forth out of the womb? I had expired, and no eye had seen me.

¹⁹כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

¹⁹I should be as though I had not been; I should have been carried from the womb to the grave.

²⁰הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

²⁰Are not my days few? cease then and let me alone, that I may revive a little,

²¹בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

²¹Before I go, and never to return, -- to the land of darkness and the shadow of death;

²²ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

²²A land of gloom, as darkness itself; of the shadow of death, without any order, where the light is as thick darkness.