¹ויען איוב ויאמר׃

¹And Job answered and said,

²אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

²Of a truth I know it is so; but how can man be just with ùGod?

³אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

³If he shall choose to strive with him, he cannot answer him one thing of a thousand.

⁴חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

⁴He is wise in heart and mighty in strength: who hath hardened himself against him, and had peace?

⁵המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

⁵Who removeth mountains, and they know it not, when he overturneth them in his anger;

⁶המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

⁶Who shaketh the earth out of its place, and the pillars thereof tremble;

⁷האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

⁷Who commandeth the sun, and it riseth not, and he sealeth up the stars;

⁸נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

⁸Who alone spreadeth out the heavens, and treadeth upon the high waves of the sea;

⁹עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

⁹Who maketh the Bear, Orion, and the Pleiades, and the chambers of the south;

¹⁰עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

¹⁰Who doeth great things past finding out, and wonders without number.

¹¹הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

¹¹Lo, he goeth by me, and I see [him] not; and he passeth along, and I perceive him not.

¹²הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

¹²Behold, he taketh away: who will hinder him? Who will say unto him, What doest thou?

¹³אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

¹³+God withdraweth not his anger; the proud helpers stoop under him:

¹⁴אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

¹⁴How much less shall I answer him, choose out my words [to strive] with him?

¹⁵אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

¹⁵Whom, though I were righteous, [yet] would I not answer; I would make supplication to my judge.

¹⁶אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

¹⁶If I had called, and he had answered me, I would not believe that he hearkened to my voice, --

¹⁷אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

¹⁷He, who crusheth me with a tempest, and multiplieth my wounds without cause.

¹⁸לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

¹⁸He suffereth me not to take my breath, for he filleth me with bitternesses.

¹⁹אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

¹⁹Be it a question of strength, lo, [he is] strong; and be it of judgment, who will set me a time?

²⁰אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

²⁰If I justified myself, mine own mouth would condemn me; were I perfect, he would prove me perverse.

²¹תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

²¹Were I perfect, [yet] would I not know my soul: I would despise my life.

²²אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

²²It is all one; therefore I said, he destroyeth the perfect and the wicked.

²³אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

²³If the scourge kill suddenly, he mocketh at the trial of the innocent.

²⁴ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

²⁴The earth is given over into the hand of the wicked [man]; he covereth the faces of its judges. If not, who then is it?

²⁵וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

²⁵And my days are swifter than a runner: they flee away, they see no good.

²⁶חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

²⁶They pass by like skiffs of reed; as an eagle that swoops upon the prey.

²⁷אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

²⁷If I say, I will forget my complaint, I will leave off my [sad] countenance, and brighten up,

²⁸יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

²⁸I am afraid of all my sorrows; I know that thou wilt not hold me innocent.

²⁹אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

²⁹Be it that I am wicked, why then do I labour in vain?

³⁰אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

³⁰If I washed myself with snow-water, and cleansed my hands in purity,

³¹אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

³¹Then wouldest thou plunge me in the ditch, and mine own clothes would abhor me.

³²כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

³²For he is not a man, as I am, that I should answer him; that we should come together in judgment.

³³לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

³³There is not an umpire between us, who should lay his hand upon us both.

³⁴יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

³⁴Let him take his rod away from me, and let not his terror make me afraid,

³⁵אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

³⁵[Then] I will speak, and not fear him; but it is not so with me.