¹וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

¹Jesus therefore, six days before the passover, came to Bethany, where was the dead [man] Lazarus, whom Jesus raised from among [the] dead.

²ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

²There therefore they made him a supper, and Martha served, but Lazarus was one of those at table with him.

³ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

³Mary therefore, having taken a pound of ointment of pure nard of great price, anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair, and the house was filled with the odour of the ointment.

⁴ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

⁴One of his disciples therefore, Judas [son] of Simon, Iscariote, who was about to deliver him up, says,

⁵מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

⁵Why was this ointment not sold for three hundred denarii and given to the poor?

⁶והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

⁶But he said this, not that he cared for the poor, but because he was a thief and had the bag, and carried what was put into [it].

⁷ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

⁷Jesus therefore said, Suffer her to have kept this for the day of my preparation for burial;

⁸כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

⁸for ye have the poor always with you, but me ye have not always.

⁹וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

⁹A great crowd therefore of the Jews knew that he was there; and they came, not because of Jesus only, but also that they might see Lazarus whom he raised from among [the] dead.

¹⁰וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

¹⁰But the chief priests took counsel that they might kill Lazarus also,

¹¹כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

¹¹because many of the Jews went away on his account and believed on Jesus.

¹²ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

¹²On the morrow a great crowd who came to the feast, having heard that Jesus is coming into Jerusalem,

¹³ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

¹³took branches of palms and went out to meet him, and cried, Hosanna, blessed [is] he that comes in the name of [the] Lord, the King of Israel.

¹⁴וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

¹⁴And Jesus, having found a young ass, sat upon it; as it is written,

¹⁵אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

¹⁵Fear not, daughter of Zion: behold, thy King cometh, sitting on an ass's colt.

¹⁶וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

¹⁶[Now] his disciples knew not these things at the first; but when Jesus was glorified, then they remembered that these things were written of him, and that they had done these things to him.

¹⁷ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

¹⁷The crowd therefore that was with him bore witness because he had called Lazarus out of the tomb, and raised him from among [the] dead.

¹⁸על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

¹⁸Therefore also the crowd met him because they had heard that he had done this sign.

¹⁹והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

¹⁹The Pharisees therefore said to one another, Ye see that ye profit nothing: behold, the world is gone after him.

²⁰ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

²⁰And there were certain Greeks among those who came up that they might worship in the feast;

²¹ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

²¹these therefore came to Philip, who was of Bethsaida of Galilee, and they asked him saying, Sir, we desire to see Jesus.

²²ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

²²Philip comes and tells Andrew, [and again] Andrew comes and Philip, and they tell Jesus.

²³ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

²³But Jesus answered them saying, The hour is come that the Son of man should be glorified.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

²⁴Verily, verily, I say unto you, Except the grain of wheat falling into the ground die, it abides alone; but if it die, it bears much fruit.

²⁵האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

²⁵He that loves his life shall lose it, and he that hates his life in this world shall keep it to life eternal.

²⁶החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

²⁶If any one serve me, let him follow me; and where I am, there also shall be *my* servant. [And] if any one serve me, him shall the Father honour.

²⁷עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

²⁷Now is my soul troubled, and what shall I say? Father, save me from this hour. But on account of this have I come to this hour.

²⁸אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

²⁸Father, glorify thy name. There came therefore a voice out of heaven, I both have glorified and will glorify [it] again.

²⁹והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

²⁹The crowd therefore, which stood [there] and heard [it], said that it had thundered. Others said, An angel has spoken to him.

³⁰ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

³⁰Jesus answered and said, Not on my account has this voice come, but on yours.

³¹עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

³¹Now is [the] judgment of this world; now shall the prince of this world be cast out:

³²ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

³²and I, if I be lifted up out of the earth, will draw all to me.

³³וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

³³But this he said signifying by what death he was about to die.

³⁴ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

³⁴The crowd answered him, We have heard out of the law that the Christ abides for ever; and how sayest thou that the Son of man must be lifted up? Who *is* this, the Son of man?

³⁵ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

³⁵Jesus therefore said to them, Yet a little while is the light amongst you. Walk while ye have the light, that darkness may not overtake you. And he who walks in the darkness does not know where he goes.

³⁶בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

³⁶While ye have the light, believe in the light, that ye may become sons of light. Jesus said these things, and going away hid himself from them.

³⁷רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

³⁷But though he had done so many signs before them, they believed not on him,

³⁸למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

³⁸that the word of the prophet Esaias which he said might be fulfilled, Lord, who has believed our report? and to whom has the arm of the Lord been revealed?

³⁹על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

³⁹On this account they could not believe, because Esaias said again,

⁴⁰השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

⁴⁰He has blinded their eyes and hardened their heart, that they may not see with their eyes, and understand with their heart and be converted, and I should heal them.

⁴¹כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

⁴¹These things said Esaias because he saw his glory and spoke of him.

⁴²אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

⁴²Although indeed from among the rulers also many believed on him, but on account of the Pharisees did not confess [him], that they might not be put out of the synagogue:

⁴³כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

⁴³for they loved glory from men rather than glory from God.

⁴⁴ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

⁴⁴But Jesus cried and said, He that believes on me, believes not on me, but on him that sent me;

⁴⁵והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

⁴⁵and he that beholds me, beholds him that sent me.

⁴⁶אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

⁴⁶I am come into the world [as] light, that every one that believes on me may not abide in darkness;

⁴⁷והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

⁴⁷and if any one hear my words and do not keep [them], I judge him not, for I am not come that I might judge the world, but that I might save the world.

⁴⁸ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

⁴⁸He that rejects me and does not receive my words, has him who judges him: the word which I have spoken, that shall judge him in the last day.

⁴⁹כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

⁴⁹For I have not spoken from myself, but the Father who sent me has himself given me commandment what I should say and what I should speak;

⁵⁰ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃

⁵⁰and I know that his commandment is life eternal. What therefore I speak, as the Father has said to me, so I speak.