¹ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

¹Now before the feast of the passover, Jesus, knowing that his hour had come that he should depart out of this world to the Father, having loved his own who were in the world, loved them to the end.

²ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

²And during supper, the devil having already put it into the heart of Judas [son] of Simon, Iscariote, that he should deliver him up,

³וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

³[Jesus,] knowing that the Father had given him all things into his hands, and that he came out from God and was going to God,

⁴ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

⁴rises from supper and lays aside his garments, and having taken a linen towel he girded himself:

⁵ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

⁵then he pours water into the washhand basin, and began to wash the feet of the disciples, and to wipe them with the linen towel with which he was girded.

⁶ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

⁶He comes therefore to Simon Peter; and *he* says to him, Lord, dost thou wash *my* feet?

⁷ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

⁷Jesus answered and said to him, What I do thou dost not know now, but thou shalt know hereafter.

⁸ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

⁸Peter says to him, Thou shalt never wash my feet. Jesus answered him, Unless I wash thee, thou hast not part with me.

⁹ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

⁹Simon Peter says to him, Lord, not my feet only, but also my hands and my head.

¹⁰ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

¹⁰Jesus says to him, He that is washed all over needs not to wash save his feet, but is wholly clean; and ye are clean, but not all.

¹¹כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

¹¹For he knew him that delivered him up: on account of this he said, Ye are not all clean.

¹²ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

¹²When therefore he had washed their feet, and taken his garments, having sat down again, he said to them, Do ye know what I have done to you?

¹³אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

¹³Ye call me the Teacher and the Lord, and ye say well, for I am [so].

¹⁴לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

¹⁴If I therefore, the Lord and the Teacher, have washed your feet, ye also ought to wash one another's feet;

¹⁵כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

¹⁵for I have given you an example that, as I have done to you, ye should do also.

¹⁶אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

¹⁶Verily, verily, I say to you, The bondman is not greater than his lord, nor the sent greater than he who has sent him.

¹⁷אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

¹⁷If ye know these things, blessed are ye if ye do them.

¹⁸לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

¹⁸I speak not of you all. I know those whom I have chosen; but that the scripture might be fulfilled, He that eats bread with me has lifted up his heel against me.

¹⁹מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

¹⁹I tell you [it] now before it happens, that when it happens, ye may believe that I am [he].

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

²⁰Verily, verily, I say to you, He who receives whomsoever I shall send receives me; and he that receives me receives him who has sent me.

²¹ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²¹Having said these things, Jesus was troubled in spirit, and testified and said, Verily, verily, I say to you, that one of you shall deliver me up.

²²ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

²²The disciples therefore looked one on another, doubting of whom he spoke.

²³ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

²³Now there was at table one of his disciples in the bosom of Jesus, whom Jesus loved.

²⁴וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

²⁴Simon Peter makes a sign therefore to him to ask who it might be of whom he spoke.

²⁵ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

²⁵But he, leaning on the breast of Jesus, says to him, Lord, who is it?

²⁶ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

²⁶Jesus answers, He it is to whom I, after I have dipped the morsel, give it. And having dipped the morsel, he gives it to Judas [son] of Simon, Iscariote.

²⁷ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

²⁷And, after the morsel, then entered Satan into him. Jesus therefore says to him, What thou doest, do quickly.

²⁸ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

²⁸But none of those at table knew why he said this to him;

²⁹כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

²⁹for some supposed, because Judas had the bag, that Jesus was saying to him, Buy the things of which we have need for the feast; or that he should give something to the poor.

³⁰והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

³⁰Having therefore received the morsel, he went out immediately; and it was night.

³¹הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

³¹When therefore he was gone out Jesus says, Now is the Son of man glorified, and God is glorified in him.

³²אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

³²If God be glorified in him, God also shall glorify him in himself, and shall glorify him immediately.

³³בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

³³Children, yet a little while I am with you. Ye shall seek me; and, as I said to the Jews, Where I go ye cannot come, I say to you also now.

³⁴מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

³⁴A new commandment I give to you, that ye love one another; as I have loved you, that ye also love one another.

³⁵בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

³⁵By this shall all know that ye are disciples of mine, if ye have love amongst yourselves.

³⁶ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

³⁶Simon Peter says to him, Lord, where goest thou? Jesus answered him, Where I go thou canst not follow me now, but thou shalt follow me after.

³⁷ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

³⁷Peter says to him, Lord, why cannot I follow thee now? I will lay down my life for thee.

³⁸ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

³⁸Jesus answers, Thou wilt lay down thy life for me! Verily, verily, I say to thee, The cock shall not crow till thou hast denied me thrice.